נושא: ס'

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

פָּרַס או פָּרַשׂ?

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל…
המשך קריאה >>

ראש השנה

בפרוס השנה החדשה

לקראת ראש השנה אנו מקבלים איגרות 'שנה טובה' שברבות מהן כתוב "בפרוס השנה החדשה…". מה פירוש המילה בפרוס? על פי ההסבר המקובל פְּרוֹס היא מילת יחס יוונית שפירושה 'לפני', 'לקראת', 'בכיוון'. במשנה ובתלמוד נקלטה מילה זו…
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

תפיסה או תפישה?

במקרא משמש השורש תפ"שׂ בלבד, כגון "וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם" (דברים ט, יז). בלשון חז"ל אנו מוצאים מעבר משׂי"ן לסמ"ך (כמו במקרים אחרים), כגון "מה עשה אותו המלך, תפס את העבד בידו והכניסו לבית גנזיו…
המשך קריאה >>

שגיאות נפוצות

שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

המילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית. המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט).…
המשך קריאה >>

אֲקַדֵּם – ידיעון האקדמיה

אקדם 26

תוכן העניינים התכנסות בבית נשיא המדינה לציון יובל לאקדמיה ללשון, עמ' 1 החלטות בדקדוק – דרמתי או דרמטי מאת רונית גדיש, עמ' 2 כתיב שמות תואר לועזיים: ארומטי/ארומתי, דרמטי/דרמתי, סיסטמטי/סיסטמתי, סכמטי/סכמתי, פרדוקסלי/פרדוקסי ועוד  מי מכיר?…
המשך קריאה >>

.

ב. כתיב והגייה של מילים ממוצא יווני

1. מילים ממוצא יווני שנתגלגלו לעברית מלשונות אירופה ונוהגים להגות בהן זי"ן ולא סמ"ך – נכתבות בזי"ן. למשל: פיזיקה, פיזיותרפיה, מוזאון.

2. מילים לועזיות שמקורן במילים יווניות בעלות האות היוונית χ נכתבות בעברית באות כ"ף, והיא מנוקדת בדגש או ברפה כפי הרגיל במבטא, כגון כּוֹלֶסְטֵרוֹל, אַרְכֵאוֹלוֹגְיָה.

הערות
א. הרוצה לנקד את הכ"ף לפי כללי הניקוד של העברית רשאי לעשות כן, כגון כִּימיה, בְּכִימיה.
ב. מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף כגון מקסימום, טקסט, אורתודוקסי.

.

ו. שמות לועזיים שונים

1. סואס וגם סואץ.

2 בשם החודש השלישי בשנה הכללית מקוימות שתי צורות: מֵרְץ ומארס.