נושא: ו'

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

.

ניקודן של מילים לועזיות בלשוננו

א. כל תנועת i נכתבת בחיריק מלא גם בניקוד. למשל: צִילִינְדְּרִי, הִידְרוֹדִינָמִי, הִיסְטוֹרְיָה, טִיפּוּס, דִּיסְקוּס, סִינְתֵּטִי.

ב. כל תנועת o נכתבת בווי"ו חלומה. למשל: קוֹאוֹרְדִּינַצְיָה, אוֹבְּיֶקְטִיבִי, גֵּאוֹלוֹגְיָה, אוֹפְּטִימָלִי.

ג. כל תנועת u נכתבת בווי"ו שרוקה. למשל: מוֹלֵקוּלָה, מוּלְטִי־, טוּרְבִּינָה, פוּנְקְצִיָּה.

ד. תנועת a בהברה פתוחה מנוקדת בקמץ (קָטָלוֹג, מָתֵמָטִיקָה); בהברה סגורה לא־סופית – בפתח (פַנְטַסְטִי, קְוַנְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בקמץ (אַטְלָס, בָּלָגָן), אבל בהברה סגורה כפליים או המסתיימת בפ"א או בי"ת דגושות – בפתח (בַּנְק, אַפּ, טַאבּ).[1]
הערה: כל אל"ף הנכתבת בכתיב המלא לציון התנועה a תיכתב גם בכתיב המנוקד, למשל פַּארְק, סוֹצְיָאלִי.

ה. התנועה שמקורה ב־eu נכתבת בצירי מלא. למשל: אֵיקָלִיפְּטוּס, רֵימָטִיזְם, נֵירוֹלוֹגְיָה, נֵיטְרָלִי.

ו. תנועת e מנוקדת לפי סוג ההברה: בהברה פתוחה – בצירי (טֵלֵפוֹן, טֵנִיס), אבל בסוף מילה ־ֶה (קָפֶה, תֶּה); בהברה סגורה בראש מילה ובאמצע מילה – בסגול (אֶמְבַּרְגּוֹ, לֶיְזֶר, סִימֶטְרִי, קוֹנְצֶרְטִים); בהברה סגורה בסוף מילה – בצירי (טְרַפֵּז), אבל אם ההגייה הרווחת מלעילית – בסגול (סוֹלֶר, מֵטֶר); בהברה סגורה כפליים בסוף מילה – בצירי (קוֹנְצֵרְט, דּוּפְּלֵקְס).

ז. בדרך כלל אין מציינים הכפלה במילים לועזיות. אבל אם המנקד רואה בכך צורך, הוא יכול לציין את ההכפלה בדגש חזק (ולא באות כפולה).[2]

ח. האותיות גד"ת באות דגושות (בדגש קל) או רפויות על פי כללי העברית.  עם זאת לא יבוא דגש קל באותיות גד"ת בבואן בסוף המילה לאחר שווא נח, למשל: דִּיוִידֵנְד, כִּירוּרְג, אַפַּרְטְהַיְד.

ט. מסמנים שווא במילים לועזיות. אין מסמנים בהן שווא בסוף המילה גם אם קודם לו שווא אחר (קוּרְס, סֵקְס).
כל שווא במילים לועזיות הוא שווא נח. אין משתמשים בחטפים.
התנועות במילים לועזיות אינן משתנות לשווא בנטייה. למשל: סָלָט סָלַט־ סָלָטִים סָלָטֵי־, בָּלוֹן בָּלוֹנִים, דּוֹלָר דּוֹלָרִים דּוֹלָרֵי־, טֵלֵפוֹן טֵלֵפוֹנִים.

תנו דעתכם: מילים שנשאלו לעברית בתקופות קדומות (בעיקר בספרות חז"ל) ואפשר להכילן בתבנית עברית (=שורש ומשקל) ייכתבו וינוקדו בהתאם לעברית, כגון פֻּנְדָּה, סִסְמָה, הִמְנוֹן, וחלים עליהן כללי נטיית השם, כגון סַפְסָל ספסְלי־.
במילים מובהקות בלועזיותן שאין אפשרות לדוחקן במשקל עברי רגיל, כל תנועות o ו־u ייכתבו וינוקדו בחולם ובשורוק – כדרך המילים הלועזיות. למשל: פְּרוֹזְדּוֹר, אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, קוּלְמוֹס, קוּמְקוּם.

[1] הערת המזכירות המדעית: על כתיב אל"ף לציון תנועת a יפה הכלל שנקבע בכללי התעתיק מלועזית לעברית: תנועת a אפשר לציינה ב־א במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכותבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות (בלי האל"ף). בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד.
[2] על דגש ביו"ד במילים לועזיות ראו ניקוד בסביבת יו"ד במילים לועזיות.

 

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

וי"ו ובי"ת בתעתיק מלועזית ובמילים לועזיות

נשאלנו מתי כותבים וי"ו ומתי כותבים בי"ת במילים לועזיות.
השאלה נוגעת לשני הגיים קרובים: v ו־w.
המשך קריאה >>

כתיב וניקוד

ו' אחת או שתיים?

נשאלנו אם את המילה 'ועדה' יש לכתוב בווי"ו אחת או בשתיים. על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי"ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי"ו עיצורית אינה נכפלת:…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו' ההיפוך

שתי צורות הפועל המרכזיות בעברית לדורותיה הן אלו: (א) זו שהגופים מצוינים בסופה: לבשתי, לבשנו, לבשתם וכו'; (ב) זו שהגופים מצוינים בתחילתה:  אלבש, תלבש, ילבש, נלבש. את האחת – המכוּנה קָטַל – אנו נוהגים לזהות…
המשך קריאה >>

מטבעות לשון

ויהי מה

הביטוי 'וִיהִי מָה' פירושו 'בכל מקרה', 'יקרה מה שיקרה' – למשל: "נישאר כאן ויהי מה". מקור הביטוי בתנ"ך. לאחר הריגת אבשלום ביקש אחימעץ בן צדוק לבשר למלך דוד על דיכוי המרד. יואב שר הצבא לא…
המשך קריאה >>

עניין של סגנון

ו/או

הרצף ו/או שכיח מאוד בלשון המשפטית, כגון "כל שינוי ו/או תוספת שהשוכר רוצה לבצע בדירה טעונים הסכמה מפורשת של המשכיר", "ביטוח צד שלישי יכסה נזק לגופו ו/או לרכושו של כל אדם". שימוש לשון זה אף…
המשך קריאה >>

מילים וגלגוליהן

שורשים נודדים

האם יש קשר בין טלפון נייד ובין חולות נודדים? בין נדנדה ובין נידוי? לכאורה כל אחת מן המילים הללו שייכת לשורש אחר: נַיָּד מן השורש נו"ד, נוֹדֵד מן נד"ד, נַדְנֵדָה מן נדנ"ד; נִדּוּי מן נד"י
המשך קריאה >>

מילים לועזיות

לשאלת תעתיקם של שמות מדינות

א. תעתיק תנועת a לציון התנועה a באם הקריאה אל"ף בתעתיק מלועזית לעברית לא קבעה האקדמיה כלל מוחלט, ובמידה מסוימת השאירה את ההחלטה בידיו של המתעתק. בנוסח הסעיף בכללי התעתיק של האקדמיה נמנים כמה שיקולים…
המשך קריאה >>

.

כלל א – החולם המלא

חולם מלא מתקיים בנטייה. למשל: אָרוֹן[1] אֲרוֹנוֹתֵיכֶן, גִּבְעוֹל גִּבְעוֹלֵי־, חוֹל חוֹלוֹת־, חוֹף חוֹפֵי־, כּוֹבַע כּוֹבָעִי, מָעוֹף מְעוֹף־ מְעוֹפוֹ, חַרְטוֹם [חוטם] חַרְטוֹמִים [2], תַּרְנְגוֹל תַּרְנְגוֹלֵיהֶם.

הערות

  1. תנו דעתכם: גם השמות האלה מנוקדים בחולם מלא: כּוֹחַ, מוֹחַ, אָנוֹכִי (הן כינוי הגוף הן שם התואר), אֱלוֹהִים[3], הֲדוֹם, כּוֹהֵן[4], מְאוֹד, אוֹרְחָה, דּוֹבְרָה, חוֹזֶה, בְּכוֹרָה, לְבוֹנָה, רַפְסוֹדָה, אֶפְרוֹחַ, אַרְמוֹן[5], אֶשְׁכּוֹל[6], חַרְגּוֹל, יַהֲלוֹם, כַּדְכּוֹד, מִשְׁלוֹחַ, נִיחוֹחַ, פַּרְעוֹשׁ, פִּתְאוֹם, צִפּוֹר[7], קָדְקוֹד[8], שָׁלוֹשׁ, שְׁלוֹשָׁה[9].
    כן מנוקדים בחולם מלא אֶתְרוֹג (ברבים אֶתְרוֹגִים), חָסוֹן (בנטייה חֲסוֹנָה וכיו"ב).
  2. לשמות אחדים בחולם מלא יש צורות נקבה על דרך הסגוליים, כגון תִּינוֹק תִּינֹקֶת, תַּרְנְגוֹל תַּרְנְגֹלֶת, וכן צִפּוֹר צִפֹּרֶת. נטייתן של צורות נקבה אלו היא על דרך כלל ו – חולם בשמות הדומים לסגוליים.
  3. שמות המסתיימים בהברה פתוחה שניקודה חולם, ריבויָם ־אִים. למשל: אַקּוֹ אַקּוֹאִים, תְּאוֹ תְּאוֹאִים (גם תּוֹא תּוֹאִים), פְלָמִינְגּוֹ פְלָמִינְגּוֹאִים, בְּלוֹ בְּלוֹאִים. השמות דְּיוֹ ורִבּוֹא ריבויָם דְּיוֹאוֹת, רִבּוֹאוֹת.
  4. צורת הרבים של שׁוֹר היא שְׁוָרִים; צורת הרבים של יוֹם היא יָמִים.
  5. בנטיית השמות מָגוֹר (פחד), מָנוֹס, מָתוֹק החולם משתנה לשורוק. למשל: מְגוּרְךָ, מְנוּסִי, מְתוּקָה.
  6. השם גבוה נוטה בשתי דרכים: גָּבוֹהַּ גְּבוֹהַּ־ גְּבוֹהֵי־, וגם גָּבֹהַּ גְּבַהּ־ גִּבְהֵי־.

הערה: שמות אחדים בעלי חולם מלא באים במקרא בקמץ (קטן) כשהם מוקפים, למשל: גְּדָל־כֹּחַ, טְהָר־לֵב. ראו עוד כלל ג – חולם חסר בצורת הנסמךהערה.

[1] במקרא אֲרוֹן, הָאָרוֹן.
[2] לעומת חַרְטֹם במשמע 'קוסם' (ראו כלל ב – חולם חסר בשמות מלרעיים). החולם המלא בא גם בשמות נגזרים, כגון חַרְטוֹמִי, חַרְטוֹמָן (בעל חיים).
[3] הכתיב אֱלֹהִים (בחולם חסר כמצוי במקרא) נוהג בשם הקודש.
[4] הכתיב כֹּהֵן (בחולם חסר) נוהג בשם פרטי.
[5] ברבים אַרְמוֹנוֹת. במקרא אַרְמְנוֹת.
[6] אֶשְׁכּוֹל ריבויו בנפרד ובנסמך אֶשְׁכּוֹלוֹת; במקרא אַשְׁכֹּלוֹת אַשְׁכְּלוֹת־.
[7] צורת הריבוי של צִפּוֹר היא צִפּוֹרִים, וגם צִפֳּרִים כבמקרא.
[8] במקרא קָדְקֹד, קָדְקֳדֶךָ, קָדְקֳדוֹ.
[9] ובנטייה על דרך הסגוליים: שְׁלֹשֶׁת־ שְׁלָשְׁתָּם שְׁלָשְׁתָּן.

.

הֲלֹא, הֲלוֹא

הֲלֹא (בחולם חסר) או הֲלוֹא (בחולם מלא) – בהוראת 'הינה'.

הערות

  1. מן ההחלטה עולה שבכתיב מלא אפשריים שני הכתיבים הלא או הלוא.
  2. הלא כמילת שאלה (כגון "הלא כן?") – בחולם חסר, ובכתיב מלא: הלא.