איור מטבע לשון "נופך"

נֹפֶךְ

נופך הוא אחת משתים עשרה אבני החושן הנמנות בספר שמות. בתלמוד הבבלי נזכרת אבן זו בהקשר של קידושי אישה: במקרה שאישה מסרה טבעת לתיקון לאיש מקצוע ובהמשך מסכימה להתקדש לו בטבעת המתוקנת – החכמים מסכימים ש"אם הוסיף לה נופך משלו – מקודשת", והכוונה היא שהאיש מוסיף לטבעת אבן טובה משלו.

במשמעות מושאלת 'הוסיף נופך משלו' פירושו 'הוסיף משהו משלו לדבר', למשל לשם ייפוי. כך ספגה המילה 'נופך' משמע של 'דבר־מה נוסף', 'גוון כלשהו': יש שמוסיפים נופך אישי למשהו, לעיתים דבר מקבל נופך קליל, ויש שעיצוב מסוים מעניק לדבר נופך של רכות, של חן או של מסתורין וכיוצא באלה.