איור מטבע לשון "עצת אחיתופל"

עֲצת אחיתופל

'עצה רעה', 'עצה מכשילה'

עצת אחיתופל היא כינוי לעצה רעה. הרקע לביטוי הוא העצה שיעץ אחיתופל הגילוני לאבשלום במאבקו נגד דוד אביו. בניגוד למשמעות הביטוי, עצת אחיתופל בסיפור הייתה דווקא עצה טובה. אחיתופל יעץ לאבשלום להתקיף את צבא דוד מתקפת פתע, כי ידע שצבא דוד אינו ערוך לקרב. חושי, גם הוא יועץ לאבשלום, טען שעצת אחיתופל רעה וכדאי לחכות עם המתקפה. חושי היה מרגל מטעם דוד ולכן הטעה את אבשלום במתכוון. אבשלום הקשיב לחושי מכיוון שכך ה' כיוון שיקרה: "וַה' צִוָּה לְהָפֵר אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הַטּוֹבָה לְבַעֲבוּר הָבִיא ה' אֶל אַבְשָׁלוֹם אֶת הָרָעָה" (שמואל ב יז, יד). חושי עדכן את צבא דוד איך יפעל אבשלום ובעקבות זאת הביס צבא דוד את צבא אבשלום.

מדוע אפוא הביטוי עצת אחיתופל משמש בלשוננו דווקא במשמעות עצה רעה?

אחיתופל היה ידוע כיועץ חכם שעצותיו מוצלחות, עד כדי כך שנאמר עליו שההיוועצות בו שקולה לשאלה בדבר ה': "וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל (אִישׁ) בִּדְבַר הָאֱלֹהִים כֵּן כָּל עֲצַת אֲחִיתֹפֶל גַּם לְדָוִד גַּם לְאַבְשָׁלֹם" (שמואל ב טז, כג). הוא היה בהתחלה יועץ לדוד, ונטש אותו ברגע קשה, כאשר צבא דוד היה מוחלש. מהלך העניינים הזה והאהדה המסורתית לדוד עשו את אחיתופל לדמות רעה בסיפור. ייתכן שאף שהעצה שנתן לאבשלום הייתה טובה מבחינת אבשלום, מטרתה הייתה להרע לדוד, ומסיבה זו הפך הביטוי 'עצת אחיתופל' כינוי לעצה רעה.

*

מעניין שבראשית המאה העשרים אפשר למצוא שימוש בצירוף 'עצת אחיתופל' הן במשמעות חיובית הן במשמעות שלילית:

עצת אחיתופל – עצה טובה, תרס"ג:

עיתון 'הצפירה', 17 במרץ 1903, עמ' 3

מתוך "חֲזוֹר בָּךְ – ציור מעולם העשיה" מאת איו"ב ממינסק, עיתון 'הצפירה', 17 במרץ 1903, עמ' 3 (כאן מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית)

עצת אחיתופל – עצה רעה, תרפ"ו:

עיתון 'העולם', 2 ביולי 1926, עמ' 528

קטע מתרגום של שמחה בן־ציון לשיר "כך שמעתי" מאת היינריך היינה; מתוך עיתון 'העולם', 2 ביולי 1926, עמ' 528 (כאן מתוך אתר עיתונות יהודית היסטורית)