נחש נייר ועפיפון

בלשונות שונות זכה העפיפון לשמות הקושרים אותו לחיות: ברוסית הוא נקרא נחש (zmey), לרוב בצירופים שמשמעם נְחש נייר או נְחש אוויר, באנגלית kite – דַּיָָּה, בצרפתית cerf violant  – צבי מעופף, ובגרמנית Flugdrache  – דרקון מעופף. בעקבות הרוסית אפשר למצוא גם בעברית את הכינוי 'נחש־נייר'. המשורר לוין קיפניס, יליד רוסיה, כתב שירים רבים לילדי הגיל הרך. אחד מהם (מושר בלחן יואל ולבה) פותח במילים אלו:[1]

אֵהוּד עָשָׂה לוֹ נְחַשׁ־נְיָר
זָנָב אָרֹךְ, אָרֹךְ וָצַר,
לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם, פֶּה וָאַף,
וְעַד שָׁמַיִם כַּנֶּשֶׁר עָף.

את נְחַשׁ הנְּיָר אנחנו מוצאים – לצד עֲפִיפוֹן – גם בשיר ילדים מאת משה אהרון אביגל (בלחן נחום נרדי, מתוך "הנגר הקטן", ספריה לילדים, תרצ"ג):

תַּם נִשְׁלַם עַתָּה נָרוּץ
וּנְשַׁלְחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ,
עֲפִיפוֹן נָחָשׁ נְיָר
עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר.

הקשר המטפורי בין העפיפון לנחש בא לידי ביטוי גם בהצעתו של איתמר בן אב"י נַחְשָׁן – כך לפי חוקר הלשון רפאל ויס.

ומניין לנו עפיפון?

לפי רפאל ויס את המילה עפיפון חידש ח"נ ביאליק, ואולם יצחק אבינרי לא מנה את המילה הזאת ב"מילון חידושי ביאליק". יתר על כן, המילה עפיפון הופיעה בעיתונות העברית בארץ כבר בשנת תרע"ג (1912). מדובר בידיעה בעיתון "החירות (ירושלים)" על עפיפון שהופרח בשמי ירושלים וזוהה בטעות כאווירון (ראו את הידיעה להלן).[2]

העפיפון שב ועלה לכותרות העיתונים רק כעבור שני עשורים בעקבות אסון שאירע בתל אביב כשילד ניסה לשחרר עפיפון שנתקע על חוטי חשמל והתחשמל למוות. כך למשל אנו קוראים בידיעה בעיתון דבר מ־18 בספטמבר 1935:

גזירה על עפיפונים

יהא מחדש המילה אשר יהא – נשאלת השאלה מהי דרך חידוש המילה.

המילה עֲפִיפוֹן דומה למילה המחודשת סְבִיבוֹן משורש סב"ב, אלא שמילה זו שייכות לגזרת הכפולים, ואילו עפיפון מתקשר לשורש עו"ף מגזרת ע"ו.[3] אולי השפיעה על יצירת עפיפון המילה שְׁפִיפוֹן הנזכרת בברכת יעקב לבניו ומציינת נחש: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח" (בראשית מט, יז). בין שהמילה 'שפיפון' גזורה משורש שפ"ף (בשל זחילת הנחש על הארץ, כלומר במקום נמוך) ובין שנוצרה מחיקוי קולו של הנחש – צלילה קרוב לצליל המילה עפיפון. אם בתודעת הדוברים התקשר העפיפון אל הנחש בעקבות הרוסית, ייתכן מאוד שמילה זו עמדה ברקע החידוש.

ושמא מילה אחרת עומדת ביסוד החידוש 'עפיפון': בעיתונות התקופה (בעיקר בין 1908 ל־1914) משמשת המילה עֲפִיפָה לציון 'תעופה' ו'טיסה' בהקשר המודרני. למשל בעיתון הצבי של בן־יהודה מסופר על בניית "מכונת עפיפה" (9 באוקטובר 1908), ובעיתון החירות – שבו מצאנו את החידוש עפיפון לראשונה – מסופר על אווירון המנסה להרוויח פרס בסך 10,000 ליש"ט "בעד עפיפה בין לונדון למנשסתר" (6 בספטמבר 1909). נעיר כי המילה 'עפיפה' מובאת במילונו של בן־יהודה בלוויית מובאות מימי הביניים ללא אזכור שימושה המודרני. מתקבל על הדעת שהמילה עפיפון נוצרה על ידי הוספת הסיומת ־וֹן למילה 'עפיפה' בהשראת המילה אֲוִירוֹן (שנוצרה מהוספת הסיומת ־וֹן למילה 'אֲוִיר').

ואולי גם הערבית תרמה: המילה המקבילה לעפיפון היא כידוע טַיַארַה (طيارة) מן השורש טי"ר שמשמעו לעוף, והיא אף קרובה מאוד למילה המציינת מטוס: טַאאִירַה.

*

הידיעה בעיתון החרות מיום 7 בנובמבר 1912 (יושם אל לב שהמילה עפיפון – המחודשת – נתונה כאן במירכאות):

נתגלה ה"סוד"

___________________________

[1] לא הצלחנו לברר מתי נכתב השיר הזה.
[2] על העיתון ראו כאן.
[3] מאחר שהשורש המקורי אינו עפ"ף מגזרת הכפולים אלא עו"ף מגזרת ע"ו, יש במילה עֲִפִיפוֹן עירוב גזרות – שיבוץ של עיצורי השורש ע' ופ' בתבניתה של מילה בעלת שורש מן הכפולים. שתי הגזרות – הכפולים וע"ו – קרובות זו לזו בכמה היבטים, והן עשויות להשפיע זו על זו. בין השאר שתי הגזרות זהות ביצירת פעלים בבניינים פיעל, פועל והתפעל (המכונים גם פּוֹלֵל, פּוֹלַל והִתְפּוֹלֵל), כגון 'מְעוֹפֵף' ו'מִתְעוֹפֵף' מן השורש עו"ף בדומה ל'מְכוֹפֵף' ו'מִתְכּוֹפֵף' מן השורש כפ"ף.