אַחְרַאי

ככל הנראה המילה אַחְרַאי והמילה אחריות, המוכרות לנו למן לשון המשנה, נגזרו ממילת היחס אַחַר (אַחֲרֵי) במובן מתן דין וחשבון אחרי מעשיו של מישהו, "עמידה" מאחורי הבטחה. גזירה זו מיוחדת לעברית. בלשונות אירופה מילים המציינות אחריות גזורות ממילים שפירושן מַעֲנֶה, תשובה – על שם המענה שהאחראי צריך לתת בעניין שהוא אחראי לו, כגון באנגלית responsibility‏[1]. גם בערבית המילה לציון אחריות קשורה לשדה המשמעות של תשובות ושאלות: مسؤولية (מַסְווּלִיָּה) – מלשון שאלה.

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־: "אין אנו אחראין לרמאין" (משנה דמאי ג, ה), "כל נכסיו אחראין [כלומר עֲרֵבִים] לכתובה" (משנה כתובות ח, ח). זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת, לדוגמה: 'כל אדם בוגר אחראי למעשיו'.

הבלשן אבא בנדויד, שהיה יועץ הלשון ברשות השידור שנים רבות, הדגיש את ההבחנה בין אחראי למשהו במשמע עָרֵב, נותן דין וחשבון, ובין ממונה על משהו – לציון תפקיד, על דרך הכתוב: "וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ…" (דברי הימים א ט, כט). אולם כיום השימוש ב'אחראי' לציון תפקיד – בדומה ל'ממונה' – רגיל מאוד.[2] סביר שבעקבות הצירופים ממונה על ומופקד על הקישו דוברי העברית גם למילה אחראי, ובלשון ימינו רווח הניסוח אחראי על, אחריות על.

יש לשים לב שבצירוף אַחְרַאי ל־ (או אַחְרַאי על) המילה נהגית ahray בלי תנועת i. לעומת זאת כשמדברים על תכונת אופי משתמשים בשם התואר אַחְרָאִי בתנועת i, לדוגמה 'הוא אדם חרוץ, רציני וְאַחְרָאִי'.

_______________________

[1] וכך גם בגרמנית Verantwortung, ברוסית 'otvetstvennost.
[2] ייתכן שלשונות אירופה השפיעו כאן. למשל באנגלית המילה responsible עשויה לציין גם תפקיד, בצירוף responsible for.