Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

מֶלַח ומַלָּח

רבים סבורים כי שמו של בעל המקצוע מַלָּח נגזר משם העצם מֶלַח, שהרי המַלָּח עושה את מלאכתו במי הים המלוחים. אך למרות הדמיון הרב בין שתי המילים האלה, החוקרים סבורים שאין ביניהן שום קשר.

המילה מֶלַח היא מילה יסודית ועתיקה בלשונות השמיות. היא מוכרת לא רק מן העברית אלא גם מן האוגריתית, הארמית, הערבית, האכדית, האתיופית ועוד.

לעומתה המילה מַלָּח מקורה בלשון השׁוּמֵרִית – לשון עתיקה שאיננה שייכת למשפחת הלשונות השמיות. אל העברית היא הגיעה בתיווך הלשון האכדית – לשון שמית מזרחית. השומרית והאכדית דוּברו שתיהן במסופוטמיה – האזור שבין נהרות הפרת והחידקל (כיום אזור עיראק וכורדיסטן). בשומרית ma = 'אונייה', laḫ = 'מניע', 'מסיע'; ומכאן באכדית malaḫu הוא 'ספן', 'מי שמניע את האונייה'. בעברית נכנסה המילה למשקל פַּעָל האופייני לבעלי מלאכה (טַבָּח, דַּיָּן, סַבָּל ועוד רבים).