החגיגה נמשכת ולא ממשיכה
שלט שנתלה בכניסה לקניון הכריז: “חגיגת המחירים ממשיכה”. שומעים גם “העיצומים ממשיכים”, “הדיון ממשיך” וכדומה, ואולם בהקשרים האלה הפועל הנדרש איננו ‘ממשיך’ אלא ‘נמשך’.
הפועל מַמְשִׁיךְ (בבניין הפעיל) הוא פועל יוצא, כלומר יש אחריו מושא: ממשיכים בְּדבר, ממשיכים את הדבר, אך הדבר עצמו – נמשך (בבניין נפעל).
מה מקור הטעות? ייתכן שהשימוש בבניין הפעיל במקום נפעל – המשיך במקום נמשך, נוצר בהשפעת בן זוגו של הִמְשִׁיךְ: הִתְחִיל. אפשר לומר גם ‘העובדים התחילו לשבות ביום ראשון’ (פועל יוצא שיש אחריו מושא), וגם ‘השביתה התחילה ביום ראשון’ (פועל עומד שאין אחריו מושא) – בשני המשפטים הפועל הוא ‘התחיל’. לעומת זאת ‘העובדים המשיכו בשביתה’ (בבניין הפעיל) אבל ‘השביתה נמשכה‘ (בבניין נפעל).
ומה במקורות? ישעיהו מסיים את נבואתו הקשה על בבל במילים “וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ” (ישעיהו יג, כב). יִמָּשֵׁכוּ – צורת הפסק, והצורה הרגילה: יִמָּשְׁכוּ. ‘יימשכו’ ולא “ימשיכו”.
התלמוד במסכת הוריות מביא דברים בשבח משיחת מלכים בקרן שמן ולא בפך שמן: “דוד ושלמה שנמשחו בקרן – נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך – לא נמשכה מלכותם”. גם כאן לא “המשיכה מלכותם”, אלא ‘נמשכה מלכותם’.
ובימינו: העיצומים נמשכים, הדיון נמשך, והחגיגה נמשכת.
* שודר לראשונה ברשת ב’ של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.
