מעולם ולעולם
מתי נכון לומר ‘מעולם’ ומתי נכון לומר ‘לעולם’? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.
תואר הפועל מעולם – מצטרף לפעלים בזמן עבר במשמעות ‘מאז ומתמיד’, למשל:
- “נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז, מֵעוֹלָם אָתָּה” (תהלים צג, ב)
- “ואולי, לא היו הדברים מעולם” (רחל, ‘ואולי’)
- צנחת פעם ממטוס? – מעולם לא צנחתי, אבל ארצה מאוד לנסות.
לעומתו תואר הפועל לעולם מצטרף בעיקר לפעלים בזמן עתיד במשמעות ‘לתמיד’, ‘לעד’, ‘לנצח’:
- “וְצִדְקָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וִישׁוּעָתִי לְדוֹר דּוֹרִים” (ישעיהו נא, ח)
- “לא תדעי לעולם איך בכיתי כמו ילד” (ארכדי דוכין, ‘נאמר כבר הכול’)
- לעולם אל תרים ידיים, כי יש סיכוי שבסוף תצליח!
ומה בזמן הווה? לכאורה שתי המילים האלה אינן מתאימות, שהרי הן מציינות טווח של זמן: ‘מאז ועד עכשיו’ (מעולם) או ‘מעתה והלאה’ (לעולם). בהווה מתבקש יותר לומר ‘תמיד’, ובשלילה ‘אף פעם’ (או ‘אף פעם אחת’), ואכן כך מקובל בלשון ימינו.
עם זאת בספרות חז”ל המילה ‘לעולם’ משמשת לפעמים גם בהווה במשמעות ‘תמיד’ לצד שימושה הרווח בעתיד, למשל: “לעולם הוא נותן משום פאה” (משנה פאה א, ו), “לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע” (משנה יומא ד, ה).
