Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

מַעְתָּקָה, תַּדְפִּיס או הַדְפָּסָה?

בכרך י של כתב העת לשוננו, שיצא לאור בשלהי תרצ"ט (1939), דיווח מזכיר ועד הלשון זאב בן־חיים על דיון בישיבת הוועד המרכזי ביום י"ח באדר תרצ"ט למציאת מונח עברי לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או כתב עת (reprint באנגלית). ההצעות שעלו: הֶדְפֵּס מְיֻחָד, הַדְּפָּסָה מְיֻחֶדֶת, תַּדְפִּיס, נֶסַח, הֶעְתֵּק, מַעְתָּקָה.

בישיבה הוחלט לערוך משאל בקרב חברי ועד הלשון על שלוש ההצעות הראשונות. לאחר שהתקבלו תוצאות המשאל (שבהן עלו גם הצעות נוספות, כמו מַהֲדָר או פְּרוּסָה), החליט הוועד המרכזי ביום כ' בסיוון תרצ"ט לקבל את המילה תַּדְפִּיס.

מתוך לשוננו י, עמ' 262

ודרך אגב, בטבת באותה שנה השיב בן חיים לד"ר אברהם שרון מן הספרייה הלאומית שהוועדה לענייני לשון אקטואליים מציעה להשתמש לעניין זה דווקא במילה מַעְתָּקָה.

בארכיון האקדמיה שמורים טופס השאלון שהוגש לחברי הוועד בשאלה זו, וכן תשובות שונות שכתבו חברי הוועד.

מתוך אקדם 57.

טופס השאלון שהוגש לחברי הוועד

הפרופסורים חיים שירמן וחיים בראדי השיבו כי הם מבכרים את המונח תדפיס, והוסיפו שהמילה הדפסה אינה מתאימה שכן היא מתארת את פעולת ההדפסה ולא את תוצאתה. דעה אחרת השמיע ד"ר בנימין קלאר, שהצטרף לוועד הלשון באותה השנה (כעבור תשע שנים, בניסן תש"ח, נרצח ד"ר קלאר בהתקפה על השיירה שעשתה את דרכה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים, והוא בן 47).

מובאים בזה תשובותיהם של שירמן ובראדי וכן מכתבו של קלאר.

תשובות שונות שכתבו חברי הוועד - ח.שירמן

תשובות שונות שכתבו חברי הוועד - חיים בראדי

מכתבו של קלאר