Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

מה יהיה שמו של כלי נשיאה למים?

בשנת תשע"ח החליטה האקדמיה לאמץ את המילה המקראית חֵמֶת לציון 'שלוקר' – כלי לנשיאת מים שמחוברת אליו צינורית שתייה. המילה חמת נזכרת במקרא בספר בראשית בסיפור גירושם של הגר וישמעאל. 

מכתב מעניין שנמצא בארכיון האקדמיה מלמד שלמעלה משבעים שנה קודם לכן כבר היה מי שחשב להשתמש בחמת לציון כלי שתייה מודרני. חייל בשם א' שניצר ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר בשאלה איך לקרוא לכלי הקיבול ששימש אותם לשתייה – חמת או נאד (המילה מימייה כנראה טרם הוכרה באותה תקופה).

הפונה מונה את הנימוקים בעד חמת ומציין שנאד מוכר ככלי קיבול ליין ולשמן. הוא מסכם את פנייתו בבקשה נמרצת: "על כן נבקשכם הסברה וחריצת משפט לפי מיטב ידיעתכם וסמכותכם וגם נא להביא הוכחות ודגמאות מהספרות", והוא אף מסכם ואומר "קשים חבלי שעברור [עברות] ורבה גם הפלוגתא הבלשנית".

החייל מוסיף ושואל מהי צורת הרבים של החמת, וחותם: "בברכת פדות עמנו והניצחון הקרוב לבוא. א' שניצר, אי שם בארץ שיחור [=מצרים], בשרב".

מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 1 מכתב מארכיון האקדמיה על השימוש בשם חמת לכלי שתייה בן ימינו - עמוד 2