Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

איור של רכבל והכיתוב: רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

רַכְבָּל או רַכֶּבֶל?

המילה רכבל נוצרה מהלחם של שתי מילים: רַכֶּבֶת + כֶּבֶל – וכשמה כן היא: קרוניות (כמו ברכבת) הנעות על כֶּבֶל. על כן הגייתה התקנית היא רַכֶּבֶל – וכך משתמרים צליליהן של המילים המרכיבות את ההלחם.

צורת הרבים התקנית של המילה היא רַכַּבְלִים. את הצורה הזאת קבעה האקדמיה על פי נטיית המילה המלעילית היחידה בתנ"ך שהיא בת שלוש הברות ואיננה בסיומת ת: פִּילֶגֶשׁ, וברבים פִּילַגְשִׁים. (להחלטה).

אם כן הצורות רַכְבָּל ורַכְבָּלִים אינן תקניות.

איך נולד הרַכֶּבֶל?

מחיפוש באתר 'עיתונות יהודית היסטורית' מתברר כי המילה רכבל נכנסה לראשונה לשימוש בשנת 1959 בהקשר של הרכבת התחתית בחיפה. רכבת זו איננה רכבת רגילה כי אם פוניקולר (funicular) – קרונות המונעים על מסילה בעזרת כבל. בידיעה בעיתון 'מעריב' מאותה השנה נכתב כי את השם רכבל בחרה הנהלת החברה העירונית 'מפעלי חיפה לתעבורה בע"מ', ואילו בעיתון 'דבר' נטען כי מדובר בשם שבחר אחד הפקידים במשרד התחבורה. כך או כך, ראש עיריית חיפה אבא חושי התנגד למילה, ולכן הוקמה ועדה לבחירת שם חלופי והציבור התבקש לשלוח לה הצעות. השם שנבחר בסופו של דבר הוא כידוע כרמלית – על שם הר הכרמל שהיא מטפסת בתוכו.

מופעיה הבאים של המילה רַכֶּבֶל בעיתונות העברית קשורים דווקא בעיר תל אביב. בראשית שנות ה־60 של המאה ה־20 נערכו בגני התערוכה אירועים במסגרת 'יריד המזרח' ו'עיר הנוער', ובהם פעלה "רכבת כבלים" – קרוניות שנעו על כבל. בכתבה באחד העיתונים משנת 1962 מסופר כי משלל השמות שהוצעו לכלי הזה נבחר השם רחף, אך בכתבות אחרות שתיארו את הכלי משמשים בעיקר הצירוף רכבל רחף ('רכבל' כשם כללי ו'רחף' כשם פרטי) או המילה רכבל לבדה. באותה השנה מצאנו שימוש במילה גם בהקשר של הפיתוח המתוכנן של ראש הנקרה, ואכן בשנת 1968 הוקם שם רכבל, וכך הוא נקרא עד היום. באקדמיה ללשון העברית נדונה המילה ואושרה בשנת 1981 – בעיקר לשם קביעת צורת הרבים שלה: רַכַּבְלִים.

הרַכֶּבֶת והכֶּבֶל

המילה רַכֶּבֶת חודשה בשנת תרנ"ג, 1892, על רקע אירוע חשוב: השלמת מסילת הברזל מיפו לירושלים. אליעזר בן־יהודה, אשר דיווח על האירוע בעיתונו 'האור', נקט את המילה קיטור הן לציון כלי התחבורה הן לציון העשן העולה ממנו. דוד ילין העיר על כך במכתב למערכת, והציע לקרוא לַכלי עצמו קַטָּר בהשראת המילה הערבית לרכבת – קִטַאר (قِطَار; במקור 'שיירת גמלים'. המילה אינה קשורה לשורש העברי קט"ר שעניינו אד ועשן, אך אפשר שילין כיוון לשני המשמעים). בעקבות ההערה ניסה בן־יהודה למצוא שם עברי אחר לכלי התחבורה, ולאחר שפסל את השמות מַסָּע (שאומנם שימש לעיתים בהוראה זו) ואוֹרְחָה, הציע מילה משלו בהשראת הצעה של יחיאל מיכל פינס:

החכם הרי"מ פינס הציע לבנות שם על משקל חַמֶרת, גַמֶלת, שבתלמוד, שפרושן: שירה של חמורים, שירה של גמלים, וכן נבנה מהשם "עגלה" (או קרון לפי דעת הרי"מ פינס) עַגֶלת (או קרנת?) שפרושו שירה של עגלות רבות. ואולי עוד יתר טוב 'רַכֶבת' והוא שירה של רכב, של מרכבות   (האור,  כ"ז בכסלו תרנ"ג, 16 בנובמבר 1892)

כך קיבלה העברית את הרַכֶּבֶת, ואילו הצעתו של ילין קַטָּר יוחדה לעניין קרוב – 'מכונת הקיטור הגוררת את קרונות הרכבת'.

המילה כֶּבֶל שייכת לקבוצת מילים מן המקורות שזכו לחיים חדשים בזכות דמיון הצליל והמשמעות למילה לועזית. כֶּבֶל נזכר פעמיים בספר תהלים במשמע שלשלת ברזל לכבילת אסירים: "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל" (קמט, ח), "עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ" (קה, יח). בעברית החדשה נבחרה המילה המקראית לתרגם את המילה cable וכך קיבלה משמעות חדשה: חבל השזור מחוטי מתכת ומשמש בעיקר להובלת זרם חשמלי. המשמעות המקורית של המילה נשתמרה בהקשרים ספרותיים וכן בפעלים כָּבַל ונִכְבַּל. אשר למילה כבל – מעניין שרבים הוגים אותה על דרך הגרמנית Kabel אך כותבים אותה בכ"ף (ולא בקו"ף כמתבקש במילה ממקור לועזי) ככתיב המילה המקראית כֶּבֶל.