Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

קן לציפור

כלל מיני הציפורים בטבע מקננות בקינים: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ" (תהלים פד, ד); "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו).

אומנם הקן מזוהה עם מגורי הציפורים, אך בבראשית ו נאמר לנח "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה" (בראשית ו, יד). הקינים הם כנראה מדורים, תאים, האמורים לאכלס בעלי חיים שונים כמו גם את משפחתו של נח.

לקֵן המקראי מקבילות בשפות שמיות שונות, כולן במשמעות דומה – בית לציפורים ולעיתים לבעלי חיים אחרים: qinnu באכדית, קֵן (ביידוע קֶנָּא, קִינָא) בארמית. עוד באכדית נמצא kanānu (משורש כנ"ן) במשמעות של פיתול ושזירה. ייתכן שקן הציפור נגזר ממשמעות זו של השורש (ואם כן קנ"ן הוא צורת משנה של כנ"ן), שכן הוא עשוי לרוב מקלעת של עלים וזרדים.

קן הציפור משמש כבר במקרא במשמעות מושאלת: "וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר: אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ" (במדבר כד, כא), כלומר 'מגוריך'. השימוש המושאל מוכר גם בימינו, כגון בצירוף 'טיפוח הקן המשפחתי'.

הקן כמקום מגורים לבעלי חיים מזוהה אף בימינו בעיקר עם ציפורים, אך כיום יש גם קן נמלים,[1] קן צרעות וקיני נחשים. לצירוף קן צרעות יש גם שימוש מושאל – בעקבות לשונות אירופה: מקום שכל הנמצאים בו חורשי רע. כן משמשים בהקשר צבאי צירופים כגון 'קן מרצחים' ו'קיני טרור' המיועדים לחיסול.

אל הקן קשור כמובן הפועל קִנֵּן. במקרא כמו בימינו הפועל הזה משמש בעיקר לציון בניית הקן והשהייה בו בהקשר של עופות, כגון "בִּסְעַפֹּתָיו [=בענפיו] קִנְנוּ כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם" (יחזקאל לא, ו). ואולם בדברי חז"ל אפשר למצוא גם קינון שאינו של עופות, כגון "חיה שקננה בפרדס" (בבלי ביצה כה ע"א). בימינו הושאל הקינון לכמה הקשרים: לציון מחלה לפני התפרצותה, כגון 'המחלה קיננה בגופו כמה שנים'; בתחום המחשבים לציון רכיבים השוכנים זה בתוך זה – בעקבות האנגלית; וכן לסידור הבית לקראת הלידה – גם זה בעקבות האנגלית.

______________________

[1] בספרות חז"ל הנמלים שוכנות בחורים: 'חוררי נמלים' (משנה פאה ד, יא); 'חורי נמלים' (בבלי, תענית ה ע"א).