מי חידש את המילה מַסּוֹק

המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, מופיעה בחוברת מונחים צבאיים שיצאה לאור בשנת 1957. המילה מופיעה גם בכרך המילואים של "מִלּוֹן חָדָשׁ" מאת אברהם אבן־שושן מסוף 1957. איך נקבעה המילה ומי הוא אביה מולידהּ?

על תהליך קביעת המונח למדנו מעיון במסמכים של ועדות המונחים של צה"ל בשיתוף נציגי האקדמיה ללשון העברית – מסמכים השמורים בארכיון האקדמיה ללשון העברית.

ההצעה למצוא חלופה עברית למילה הליקופטר הובאה לפני ועדת הקבע של מונחי צה"ל כבר ב־19 בספטמבר 1951. לפני הוועדה עמדו ההצעות האלה: מַסּוֹק ונֶסֶק וגם בֶּרְגָּף או בֻּרְגָּף[1] – הלחם של בֹּרֶג ושל עָף, מעין תרגום המונח הליקופטר 'סליל מעופף'.[2] בישיבה ההיא נכח רק נציג אחד של ועד הלשון, ד"ר עלי איתן שהיה מזכיר מדעי, ואילו המשורר אשר ברש שהיה חבר קבוע בה, נעדר ממנה. ייתכן שמשום כך הוחלט לדחות את הדיון לישיבה העוקבת, שהתקיימה ב־3 באוקטובר 1951, בהשתתפות ברש, ובה הוחלט לקבוע את המונח מַסּוֹק.[3]

ישיבת הוועדה 19.9.51 מכל 152 תיק 2

דין וחשבון מן הישיבה ב־19.9.1951

ישיבת הוועדה 3.10.51 מכל 152 תיק 2

דין וחשבון מן הישיבה ב־3.10.1951

 

 

 

 

 

 

 

 

המונח החדש לא נקלט בחיל האוויר – הגוף היחיד שהפעיל מסוקים בישראל באותם הימים. היעדרו של המסוק מן הלשון הכתובה והמדוברת טרד את מנוחתו של נשיא המדינה יצחק בן־צבי. במכתב מיום י"ט באייר תשי"ט לאקדמיה ללשון עברית הוא תהה מה אירע למונח הזה. בתשובה מיום א' בסיוון תשי"ט (7 ביוני 1959) למזכירו של בן־צבי, מ' מנדס, הסביר עלי איתן שהמונח מסוק נקבע כהוראת־שעה בוועדת הקבע למונחי צבא, אולם קביעה זו טעונה אישור של מליאת האקדמיה, וזו תעיין בדבר "כשתגיע לדיון במונחי התעופה בכלל".[4]

תשובה זו לא הניחה כנראה את דעתו של אחיו של בן־צבי – אהרן ראובני.[5] הוא פנה כעבור כמה ימים לאקדמיה בבקשה לקבוע מונח עברי במקום הליקופטר.

ישיבת הוועדה 23.6.59 מכל 152 תיק 8

זיכרון דברים מן הישיבה ב־23 ביוני 1959

בעקבות פנייתו התקיימה ב־23 ביוני 1959 ישיבה מיוחדת של הוועדה למונחי צבא שיוחדה לחלופה העברית להליקופטר [ראו במסמך הסרוק]. בישיבה זו השתתפו חבר האקדמיה אריה לייב פאיאנס, רס"ן י' בורלא ממדור המינוח במטכ"ל, ד"ר עלי איתן שהיה באותם הימים מזכיר מדעי של האקדמיה, ורפאל ספן ששימש המזכיר למינוח בצבא מטעם האקדמיה. גם הפעם עמדו ההצעות מַסּוֹק ונֶסֶק לפני הוועדה, ומשתתפי הישיבה חזרו ואישרו את המונח 'מסוק'. את נימוקי  הוועדה אפשר לראות במסמך הסרוק.

פרט מעניין העולה מזיכרון הדברים הוא שההצעה נֶסֶק היא הצעתו של אהרן ראובני. ואכן חברי הוועדה טרחו וכתבו לראובני על החלטתם לדחות את הצעתו. תשובתו לא איחרה לבוא – בגלויה מ־30 ביוני 1959 (להראותנו באיזו מהירות נענו איש לרעהו בדואר):[6]

לכבוד
הועדה למונחי צבא
שלום וברכה
נֶסֶק או מַסּוֹק – שאלת טעם.
אני מצטער שלא כונתם לטעמִי ולטעמָי.
אך העיקר הוא שיהיה שם עברי להליקופטר.
בכבוד רב
א. ראובני.

ישיבת הוועדה 19.9.51 מכל 152 תיק 2

מכתב ממזכירו הצבאי של ראש הממשלה בן־גוריון אל שלישו של נשיא המדינה בן־צבי עם העתק למפקד חיל האוויר. בראש המכתב התכתבות בכתב יד בין מפקד חיל האוויר עזר ויצמן לראש מחלקת אוויר: (א) רמ"א, מה ידוע לך על השתלשלות ה"מסוק"? מפקד החיל ; (ב) היה מכתב – שאינני זוכר תכנו המדויק – אל נשיא המדינה שדומני שהציע מסק במקום מסוק. מוכן להורות על עריכת מחקר מטה, אם אתה רואה צורך בכך. [באדיבות ארכיון צה"ל, תיק 1960–704–62]

ואולם גם לאחר אישור המונח שנית בוועדה ב־1959 לא צלחה דרכו. בשנת 1963, כשחיל האוויר הוציא לאור את ספר הטייס להליקופטר מסוג סיקורסקי–58, המונח מסוק עדיין לא נזכר בו. בביטאוני חיל האוויר מאותן שנים מוצאים הרבה 'הליקופטרים' וגם כינויי "חיבה" לאנשי הטייסת שהפעילה אותם, כגון 'חרגולים'[7] ו'רוטוראים'.[8] למעשה אנשי הטייסת כלל לא ידעו שיש מונח עברי נאה לכלי שהם מטיסים, כפי שעולה מן הדברים שלהלן.

בשיחת טלפון עם אליעזר (צ'יטה) כהן (מיום 3.1.2018) סיפר לי כהן, כיצד ניסה בן־צבי לשכנע טייסים להשתמש במונח 'מסוק':

הנשיא יצחק בן־צבי ביקר בבסיס חיל האוויר תל נוף בשנת 1957 או מעט קודם לכן. טייסת ההליקופטרים הוקמה רק כשנה לאחר מכן ב־1 בינואר 1958. לפי מיטב זיכרונו של כהן בעת הביקור שימשו בחיל האוויר מספר מועט של מסוקים שהיו חלק (גף) מטייסת הסיור והקישור. מישהו הציע לנשיא שיבוא ויראה את הכלים המיוחדים הללו, ואמר לו בגאווה "יש לנו הליקופטרים". הנשיא שאל למה איננו משתמשים במונח העברי, ואורי ירום, מפקד הגף (ואחר כך מקים טייסת 124), אמר לו שהמונח הליקופטר הוא מימיו של לאונרדו דה וינצ'י.[9] אבל בן־צבי טען שאין זו מילה עברית. לסובבים אותו לא היה ידוע על קיומה של חלופה עברית; בן־צבי הוא שבישר להם על המונח מסוק. תגובתם הראשונה הייתה צחוק. הם לא הבינו למה נחוץ מונח עברי.[10] כהן המשיך וסיפר שכאשר הוא מונה למפקד הטייסת בשנת 1966 המונח 'מסוק' כבר היה מוכר, אולם גם במלחמת ששת הימים עוד השתמשו ב'הליקופטר'. בסיום השיחה אמר אליעזר כהן ש"הוותיקים עדיין משתמשים בהליקופטר".

מכתב של יצחק בן-צבי על מסוק, 15.7.62, ארכיון מכון מזיא

מכתבו של בן־צבי לנשיא האקדמיה טור־סיני מ־17.7.1962

עדות נוספת לאי־קבלתו של ה'מסוק' עולה ממכתב ששלח יצחק בן־צבי אל נשיא האקדמיה בשנת 1962. במכתבו הוא שאל לגורל הצעתו מסק או מסוק חלף הליקופטר.

מעורבותו של יצחק בן־צבי לאורך כל התקופה בקידום המונח מסוק, וביתר שאת מכתבו האחרון בעניין זה משנת 1962, מחזקים את הסברה שהוא מחדשהּ של המילה מסוק והוא שהציעהּ לצה"ל.

לפנינו אפוא מקרה ייחודי: לכל אחד משני האחים – ראובני ובן־צבי – הייתה הצעה משלו ל'הליקופטר'. שתי ההצעות נגזרו מן השורש נס"ק, המוכר מן הפועל נָסַק שפירושו 'עלה', 'המריא', ככתוב "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה" (תהלים קלט, ח). שניהם דחפו את הוועדה למונחי צבא ואת האקדמיה לקבוע חלופה עברית. מטבע הדברים נבחרה הצעה אחת: מסוק. אלא שהמונח שנקבע כבר בראשית שנות החמישים המתין שנים ארוכות למזלו, ורק בשנות השישים המאוחרות הפך לנחלת הכלל.

לבסוף נעיר כי במילה מסוק תמורת הנו"ן השורשית בא דגש בסמ"ך והמ"ם שלפניה מנוקדת בפתח: מַסּוֹק. הפתח הזה נשמר גם בנטייה: מַסּוֹקִים, מַסּוֹקֵי־.  לעומת זאת המילה הקרובה מָטוֹס גזורה מן השורש טו"ס, והמ"ם מנוקדת בקמץ. ברבים הקמץ משתנה לשווא: מְטוֹסִים.

  • תודות לד"ר אריה אולמן, הממונה על ארכיון האקדמיה, על הסיוע הרב במציאת המסמכים.
  • תודות לדורון רובינשטיין על מציאת המכתב של יצחק בן־צבי משנת 1962.
  • עורית בוגר היא דוקטורנטית בתכנון לשון באוניברסיטת חיפה, ומתמקדת במינוח התעופתי בעברית.

____________________________

[1] דו"ח מישיבת ועדת הקבע של מונחי הצבא מיום 19.9.51, ארכיון האקדמיה, מכל 152 תיק 2.
[2] את המונח 'הליקופטר' טבע ככל הידוע הצרפתי גוסטב פונטון ד'אמרקורט כצירוף של שתי מילים יווניות (helix ו־pteron), ומשמעו 'כנף סובבת'. זהו גם המונח המקצועי של כל כלי הטיס הבנויים על עיקרון זה.
[3] דו"ח מישיבת ועדת הקבע של מונחי הצבא מיום 3.10.1951. ארכיון האקדמיה, מכל 152 תיק 2.
[4] ארכיון האקדמיה, מכל 152 תיק 8.
[5] נזכיר כי ראובני הוא מחדשה של המילה מַצְנֵחַ – חידוש שהציע בעיצומה של מלחמת העולם השנייה; ראו שפה קמה, קטע 344, 7.6.1940.
[6] ארכיון האקדמיה, מכל 152 תיק 8.
[7] בטאון חיל האויר מס' 48 / 49 1959.
[8] בטאון חיל האויר, מס' 57 1962.
[9] כנאמר בהערה 2, זה לא היה מידע מדויק.
[10] בעניין זה הם קלעו לדעת חברי ועדת הקבע למונחי צבא שהעירו כי "הועדה אינה גורסת הכרח במונח עברי דוקא, אולם למקרה של צורך – היא מציעה – מסוק" ככתוב בדו"ח מישיבת הועדה שנתקיימה במה"ד / 5 ביום 3.10.51.