Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

ישיבת ועדת החינוך של הכנסת לרגל יום העברית (טבת תשע"ח, ינואר 2018)

בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.

ביום ט"ז בטבת תשע"ח, 3 בינואר 2018, קיימה ועדת החינוך של הכנסת בראשות חבר הכנסת יעקב מרגי ישיבה חגיגית בשיתוף האקדמיה ללשון העברית. הישיבה, שכונסה לקראת יום העברית, יוחדה לנושא "הלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים – לציון יום השפה העברית ו־65 שנה לאקדמיה ללשון העברית". בישיבה השתתפו נציגי האקדמיה ללשון העברית בראשות נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר.

בישיבה השתתפו גם חברי הכנסת יצחק הרצוג, עיסאווי פריג', מאיר כהן, מסעוד גנאיים ומנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי. עוד הוזמנו לישיבה מפמ"ר העברית, אנשי חינוך, נציגות צה"ל ומוזמנים נוספים.

יו"ר הוועדה העניק לנשיא האקדמיה ללשון העברית את שרביט ניהול הישיבה.

מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי, ביקש להדגיש את מחויבות המשרד להקמת מנווה האקדמיה ללשון העברית: "הקמת המנווה היא משימה חשובה; לנוכחות הפיזית של בניין כזה יש חשיבות בפני עצמה. אנחנו כמשרד התרבות והספורט תומכים מאוד ביוזמה, וגם משרדי ממשלה אחרים עומדים מאחוריה. הקמת המנווה דורשת תקציבים לא קטנים, ואני מקווה שתימצא הדרך לממש את החזון הזה כי יש בזה אמירה של מדינת ישראל על החשיבות שהיא מייחסת לשימור של הלשון העברית".

מנכ"לית האקדמיה, טלי בן־יהודה, אמרה שמורגשת ההתעניינות הרבה של הציבור, כולל הצעירים, בלשון העברית, ששיאה סביב יום העברית. הדבר בא לידי ביטוי באלפי פניות המגיעות לאקדמיה מדי חודש, ובחשיפה של מאות אלפים לתכנים שהאקדמיה מפרסמת באתריה וברשתות החברתיות.

המזכירה המדעית של האקדמיה, רונית גדיש, ייחדה את דבריה לקשר בין האקדמיה למורים. לאורך כל השנה וביתר שאת לקראת יום העברית מגיעות פניות של מורות ומורים המבקשים את סיוע האקדמיה בפעילויות לשון ואף מבקשים לשתף בפעילויות שנעשו בכיתות. האקדמיה שואפת להקים בתחומה בית למורי העברית בשיתוף משרד החינוך להעשרת המורים ולהעצמתם.

חברת האקדמיה הסופרת גיל הראבן דיברה על הקושי של משתתפים בסדנאות כתיבה לכתוב ולהביע את עצמם בשל אוצר מילים דל. לרבים מסתכמים הרגשות החיוביים במילה "סבבה", והרגשות השליליים במילה "דיכאון" או "דיכאון היסטרי". חשיפתם לעושר של לשוננו בת 3,000 השנים תאפשר להם להביע את עצמם בדיוק רב יותר.

המפקח־המרַכז של הוראת העברית במשרד החינוך, תומר בוזמן, סיפר שבמשרד שוקדים על פיתוח תוכניות לימודים מורחבות בלשון והבעה בהיקף של חמש יחידות. הוא ציין שהאפשרות של המורים לקבוע 30 אחוזים מתוכנית הלימודים בעצמם פתחה פתח למיזמים מגוונים בתחום העברית. הוא הדגיש שהאחריות על ידיעת העברית של התלמידים מוטלת על כלל המורים והמחנכים.

האחראית על העריכה והמינוח בצה"ל, רעות גרוס, עמדה על תרומת הצבא לקליטת מילים עבריות חדשות. כך למשל בצה"ל אימצו את המילה סֶבֶ"ר – החלופה העברית שקבעה האקדמיה תמורת "סייבר". היא דיברה על הצורך ביועצים ובעורכי לשון לזרועות צה"ל כיוון שקצינים רבים מתקשים להביע את עצמם בכתיבת מסמכים חשובים ותורות לחימה.

ד"ר עלי ותד ממכללת בית ברל דיבר על החשיבות הרבה של השליטה בעברית בקרב הערבים אזרחי ישראל, ועל תפקידה של מערכת החינוך בתחום הזה. חה"כ פריג' חיזק את דבריו; הוא סיפר איך אי־השליטה בעברית הקשתה עליו בראשית דרכו, ועמד על בעיה זו כחסם בהשתלבות הערבים בחברה הישראלית.

עוד נשאו דברים כל חברי הכנסת שנכחו בדיון, חברי האקדמיה פרופ' יהודית הנשקה וד"ר חנוך גמליאל, יונתן רוסן־ממן – מורה ועובד האקדמיה – שסיפר על תוכנית לימודים ייחודית שפיתח, ד"ר אבשלום קור שהלין על הלעז במרחב הציבורי, יסמין בכריה – מגשרת ופעילה חברתית הפועלל לקידום ידיעת עברית במגזר הערבי, עורכות כתב העת חלקת לשון ד"ר נוגה אילני וד"ר פנינה טרומר, תלמידת פלך נועה בר־אשר ומוזמנים אחרים.

פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה, עמד בדברי הסיכום שלו על חשיבותה המכרעת של קריאת טקסטים ספרותיים וטקסטים מן המקורות לטיפוח העברית, וקרא לכל הגורמים לפעול להרחבה ולהעמקה של הקריאה בקרב תלמידי בתי הספר.

יו"ר הוועדה חה"כ יעקב מרגי בירך את האקדמיה ליום העברית. הוא קרא לאקדמיה לסייע לחברי הכנסת לשפר את לשונם והציע לקיים סדרת מפגשים לצורך כך בהנחיית אנשי האקדמיה.

פרוטוקול הישיבה