Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

תמונתו של הסופר אהרן אפלפלד

אהרן אפלפלד ז"ל

חבר האקדמיה, הסופר אהרן אפלפלד, הלך לעולמו.

לזכרו אנו מביאים כאן דברים שאמר בפתח דברי התודה שלו על קבלת פרס האקדמיה ללשון העברית על שם אסרף בשנת תשע"ב.

אני שמח להיות כאן הערב ולקבל מידיכם את פרס האקדמיה.
הנער שבא ארצה אחרי מלחמת העולם השנייה, והוא בן שלוש עשרה וחצי, יתום, בלי השכלה ובלי עברית; שאת המילים העבריות הראשונות למד במטעים ובגן הירק ­– הנער הזה שמח היום לא פחות ממני.
בלילות, אחרי יום עמל, היה הנער נשאר בחדר האוכל הריק ומעתיק פסוקים מספר בראשית. הוא לא הבין את הפסוקים, אך היה בו רצון עז להתחבר אל האותיות העבריות ואל הוריו ואל אבותיו שאבדו.
לילה לילה היה יושב ומעתיק עד ששומר הלילה היה מכבה את האורות ומשלח אותו לחדרו. כך העתיק את ספר בראשית מתחילתו ועד סופו.
הנער הזה, שהיה בגטו, במחנה וביערות, היה עימי בכל גלגוליי, והוא שהעביר אליי את צקון־לחש־לחשו בשעה שהעתיק את האותיות.
אלמלא הנער הזה, השקידה ומסירות הנפש, אלמלא הדחף העיוור הזה לאמץ את המילים בשורשיהן, למוש ולחוש אותן, ספק אם הייתי יודע לכתוב משפט עברי שיש בו נגינה.
בשמו של הנער ובשמי אני מודה לכם.

לנאום המלא: