מילים ומונחים חדשים והחלטות בדקדוק (כסלו תשע"ח, דצמבר 2017)

בישיבותיה האחרונות של האקדמיה (במרחשוון ובכסלו תשע"ח) אושרו מילים בשימוש כללי ומונחים שונים, רשימה של מונחים בבלשנות וכמה החלטות בדקדוק. במילים שאושרו: בקבוקית תמורת אמפולה, כמוסות קפה תמורת קפסולות קפה, אבהתנות (פטריארכליות) ואימהתנות (מטריארכליות).

מליאת האקדמיה אישרה בישיבתה השבוע כמה מילים שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי. המילים נקבעו בעקבות פניות הציבור, והוועדה נעזרה בקביעתן בציבור הרחב:

  • בַּקְבּוּקִית (במקום אמפולה)
  • חֵמֶת (במקום "שלוקר"; חלופה מן המקרא המוכרת מסיפור גירוש הגר וישמעאל: "וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר", בראשית כא).
  • כְּמוּסַת קָפֶה (במקום קפסולת קפה); וכך גם כמוסת קקאו, כמוסת וניל.

נוסף על כך אושרו כמה מונחים בתחום מדעי החברה (השלמה למילון למונחי גאוגרפיה אנושית), ובהם החידושים:

  • אַבְהָתָנוּת (פטריארכליות), אַבְהָתָנִי (פטריארכלי)
  • אִמְּהָתָנוּת (מטריארכליות), אִמְּהָתָנִי (מטריארכלי)

אושרו גם מונחים שכבר מקובלים בשימוש: דַּר רְחוֹב ('הומלס') ודָרוּת רְחוֹב  לעומת חֲסַר דִּיּוּר וחֶסְרוֹן דִּיּוּר (מצב שבו אדם מסוים חסר כתובת ומקום לינה קבוע).
עוד נקבעו המונחים: מֶרְחַב שֵׁרוּת (המרחב הגאוגרפי שתושביו מקבלים שירות ממוסד מסוים או מעיר מסוימת), כִּלּוּי עִיר (urbicide), בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי (infill, בינוי בתוך הרקמה העירונית הקיימת).

כמו כן נקבע המונח קוֹדָר (קוד תגובה מהירה; QR code). בתחום המיקרוביולוגיה נקבע חִישַׁת מִנְיָן (quorum sensing, יכולתם של חיידקים לאמוד את צפיפותם בסביבתם על ידי הפרשה וקליטה חוזרת של מולקולת איתות).

אושרה רשימת מונחי תורת הצורות שהכינה הוועדה למונחי בלשנות. הרשימה מחזיקה יותר מ־300 מונחים, ובהם גם כמה וכמה חידושים. להרחבה

החלטות בדקדוק

מליאת האקדמיה אישרה גם כמה החלטות בדקדוק:

  • צורת הנקבה של אַפּוֹטְרוֹפּוֹס היא אַפּוֹטְרוֹפְּסִית או אַפּוֹטְרוֹפְּסָה, וברבים אַפּוֹטְרוֹפְּסִים (וזאת אף על פי שלפי ספרות חז"ל צורת הנקבה היא אפוטרופא וצורת הרבים אפוטרופים).
  • נטיית הפועל אָהַד היא כנטיית הפועל אָהַב: אֹהַד יֹאהַד וגם אֶאֱהַד יֶאֱהַד. החלטה זו מוסיפה לרשימה של פועלי פ"א יֹאבַד, יֹאמַר, יֹאכַל, יֹאהַב, יֹאחַז, יֹאפֶה, יֹאבֶה את הפועל המחודש אָהַד (חידושו של אליעזר בן־יהודה).
  • ראשי תיבות שמקורם אינו עברי: ראשי תיבות שמקורם בלעז יסומנו בדרך כלל בגרשיים, כגון אונסק"ו, ימק"א, נאסד"ק (אף על פי שהאותיות אינן מייצגות מילים עבריות). לעומת זאת ראשי תיבות שמקורם בערבית אין מסמנים בגרשיים – שכן גם בערבית מתייחסים לראשי התיבות האלה כמילים רגילות, כגון חמאס, פתח, דאעש.

אושררה מהדורה חדשה של כללי הפיסוק לקראת הוצאתם לאור בקרוב.
לעדכונים נוספים שאושרו בתחום הדקדוק, הכתיב והתעתיק ראו כאן.