בן־גוריון והמינוח העברי

ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח ביום כ”ד בשבט תש”ח (4 בפברואר 1948), ערב כינונה של מועצת המדינה הזמנית. הימים היו ימי מלחמת העצמאות שפרצה למוחרת כ”ט בנובמבר, ובן־גוריון, שהיה נתון ראשו ורובו במאורעות הימים המכריעים ההם, מצא זמן וכוח להתעסק גם במינוח העברי.

במכתבו פירט בן־גוריון את מחשבותיו על הגופים ועל המוסדות העתידים לקום במדינה וציין את בעלי התפקידים הבכירים שיכהנו בהם.

הפרופ’ זאב בן־חיים והפרופ’ נפתלי הרץ טורטשינר (טור־סיני) כתבו לבן־גוריון כי ועד הלשון נענה לבקשתו להעמיד מונחים השייכים לחיי המדינה בהיקף נרחב וציינו כי זה למעלה משנתיים הוועד עוסק בנושא ועבודתו עומדת לפני סיום. ראשי ועד הלשון גם ביקשו מבן־גוריון סיוע בהעמדת ייעוץ מקצועי ובהעברת תקציב לביצוע המשימה. תשובתו החיובית הגיעה בתוך ימים אחדים.

התפרסם באקדם 1 (תשנ”ד–1993)