ים התיכון או הים התיכון?
שמו של הים שלחופו אנו שוכנים הוא הים התיכון – בה’ הידיעה לפני שתי המילים.
תִּיכוֹן הוא שם תואר שמשמעו ‘פנימי’ או ‘אמצעי’, כגון “הַבְּרִיחַ הַתִּיכֹן” (שמות לו, לג), “הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה” (שופטים ז, יט). שם התואר תִּיכוֹן גזור מן המילה תּוֹךְ: צורתו המתבקשת הייתה תּוֹכוֹן בשתי תנועות o, אלא שבתהליך המכונה היבדלות הפכה ה־o הראשונה ל־i, כלומר החולם הראשון הפך לחיריק (השוו רֹאשׁ–רִאשׁוֹן, ובדומה לכך חוּץ–חִיצוֹן). ‘הים התיכון’ פירושו אפוא ‘הים הפנימי’ או ‘הים האמצעי’, ושמו הוא צירוף של שם עצם ושם תואר, בדיוק כמו ‘הגליל העליון’, ‘הים האדום’, ‘העיר העתיקה’.
במקרא ובעברית בת ימינו מיידעים צירופי שם ותואר על ידי הוספת ה’ הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: הילד הנחמד, העיר העתיקה, וכך גם הים התיכון (שלא כצירופי סמיכות, שבהם ה’ הידיעה באה רק לפני המילה האחרונה: שולחן הכתיבה, ים המלח). בלשון חז”ל נפוץ למדי היידוע בשם התואר בלבד כגון ‘כנסת הגדולה’, לולב הגזול’, וכבר במקרא מצויה מעט הדרך הזאת כגון ‘יום השישי’. מעניין שבמפות ישנות ואף בספרות העברית החדשה בראשיתה נהגו לכנות את הים “ים התיכון”. ואולם מכיוון שדרך יידוע זו אינה רגילה בלשון ימינו – נעדיף לומר ‘הים התיכון’ ולא ‘ים התיכון’.
ומה בדבר ‘ים תיכון’ בלא כל יידוע? הצירוף הלא מיודע תקין כמובן מבחינה דקדוקית, אלא שהוא יפה למושג כללי ולא לשם פרטי של ים מסוים. ואומנם כבר בשנת תרפ”ח, 1928, קבע ועד הלשון את המונח יָם תִּיכוֹן תמורת המונח הלועזי inland sea. ההגדרה של המונח הגאוגרפי ‘ים תיכון’ היא, כמובא באנציקלופדיה העברית, “ים המהווה חלק ממערכת האוקיינוסים של כדור־הארץ, אך מוקף מכל עבר יבשה ומחובר לגוף העיקרי של אחד האוקיינוסים באמצעות מצר־ים, שהוא צר ביחס לגָדלו של הים עצמו”. אם כן מבחינה גאוגרפית הים שלנו הוא ים תיכון, אבל שמו הוא הים התיכון.
לתולדות שמו של הים
בתנ”ך ובספרות חז”ל שמותיו של הים שלנו הם ‘הים האחרון’ (כלומר הים המערבי, ראו כאן), ‘הים הגדול’ ו’ימא רבא’ (בארמית). מלבד זאת מצויים במקורות הכינויים ‘ים פלשתים’, ‘ים יפו’, ‘ימה של עכו’ ו’ימה דקיסרין’ ועוד – אך אלו מכוונים כנראה לאזורים מסוימים של הים ולא לכולו. בתעודות מצריות הוא מכונה ‘הים הגדול של ארץ ח’ארו’ (שם כולל לשטח של ישראל, לבנון וסוריה), ובכתבי היתדות הוא נקרא ‘הים העליון’ – להבדילו מן ‘הים התחתון’, הוא המפרץ הפרסי.
השם ‘הים התיכון’ התחדש כנראה בתקופת ההשכלה בהשראת לשונות אירופה: Mittelländisches Meer או Mittelmeer בגרמנית, Mediterranean Sea באנגלית וכדומה. מקורם של שמות אלו בשם הלטיני mediterrāneus – חיבור המילים medius ‘אמצע’ ו־terra ‘ארץ’, בעקבות השם היווני μεσόγαιος – ‘הממוקם באמצע הארץ’.
