Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

פיענוח קטע של מגילה לא ידועה ממגילות קומראן המזכיר את עונשו של אדם הראשון (אב תשע"ז, אוגוסט 2017)

תגליתו של חוקר האקדמיה ללשון העברית

ד"ר אלכסיי יודיצקי, חוקר במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, הצליח לפענח כמה קטעי מגילה לא ידועה ממגילות קומראן שעד עתה לא פוענחה. המפתח לפיענוח היה צורה מיוחדת של האות קו"ף בכתב עברי קדום. תגליתו עשויה להאיר באור חדש את מנהגיה של כת קומראן המרתקים כבר כמה דורות את החוקרים ואת הציבור הרחב.

רבים מכירים את המגילות הגדולות והשלמות שנתגלו במדבר יהודה – המוצגות בהיכל הספר שבמוזאון ישראל. במגילות אלו יש חיבורים מקראיים לצד חיבורים ייחודיים של כת מדבר יהודה המתוארכים לסוף תקופת הבית השני. אולם האוסף הגדול של המגילות נמצא בשימור ברשות העתיקות. באוסף הזה יש עשרות אלפי קטעים של מגילות – ואלה מכילים לעיתים מילים מעטות ואף אותיות בודדות. האתגר שניצב לפני החוקרים הוא לא רק פיענוח הכתוב אלא גם צירוף הקטעים זה לזה.

אחת המגילות הלא־מפוענחות, מגילה 4Q124 (כלומר מגילה 124 ממערה 4 בקומראן), כתובה בכתב העברי העתיק, המכונה דַּעַץ. החוקרים שפרסמו את המגילה פרסום רשמי (בסדרת DJD) קראו בה מילים וקטעי מילים אחדים, אך לא הצליחו לעמוד על משמעותם.

ד"ר יודיצקי החליט לנסות ולפתור את התעלומה במסגרת הקריאה מחדש של כל קטעי המגילות שיש בהם לפחות מילה אחת עברית בעלת משמעות – לצורך תיעוד המקורות במאגרים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.

לדברי ד"ר יודיצקי, "מי שחקר את המגילה בעבר הצליח לפענח שלוש מילים: המילה 'אדמה', צורה של הפועל 'שלח' והמילה 'גרשו' העשויה להתפרש לכמה פנים". הוא שאל את עצמו היכן במקרא באות שלוש המילים הללו יחד, וכך הגיע לסיפור גירושו של אדם מגן עדן שבספר בראשית: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם… (בראשית ג, כג-כד). ואולם עדיין היו קשיים רבים בפיענוח הקטע. כך למשל לא היה ברור פשר הרצף "ואת האדמה דלל". בשיחה עם אשתו טלי היא העלתה רעיון מבריק: אם מדובר בגירוש מגן העדן מתבקש שיהיה כתוב "ואת האדמה קִלֵּל" על פי הפסוק "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ" (בראשית ג, יז). לפי זה האות שפוענחה כדל"ת, יש לקוראה קו"ף. הצעה זו קיבלה מייד אישור ממילים נוספות במגילה, כך למשל מילה שקודם פוענחה "והדימותם" נקראה עכשיו "והקימותם". התגלה כאן אפוא גופן ייחודי של כתב הדעץ העברי.

בעקבות הגילוי סבר יודיצקי שאפשר לשפר את הקריאה ולהציע נוסח בעל משמעות. לשם השלמת העבודה הוא נזקק לתצלומים טובים יותר של הקטעים. רשות העתיקות, שבה שוקדים על צילום כל המגילות במכשור מתקדם, העמידה בנדיבותה לרשותו תצלומים מצוינים של המגילה. בעזרת התצלומים החדשים פיענח יודיצקי את רוב אותיות המגילה ששרדו. לאחר עבודה מאומצת ובהתייעצות עם פרופ' אלישע קימרון ועם חנן אריאל הוא הצליח להעמיד טקסט בעל משמעות ובו כ־25 מילים שנוצרו מצירוף של שני קטעים. כמו כן הוא פיענח כמה קטעים נוספים השייכים ככל הנראה למגילה, שיש בהם מילים אחדות.

הטור הראשון של הקטע הגדול מכיל הטפת מוסר של המחבר, כנראה מורה הכת או מנהיגהּ. ואילו בטור השני יש שכתוב של פרשת גירוש אדם הראשון מגן עדן. להערכתו של יודיצקי הרעיון של הקטע הוא זה: מורה הכת מספר על העונש הכבד שנענש אדם בעוברו על מצווה אחת בלבד שהיה מחויב לה: לא לאכול מפרי עץ הדעת. ואז המורה פונה לשומעיו ואומר: אתם, המחויבים למצוות רבות, שערו בנפשכם את העונש שתקבלו אם תעברו עליהן.

היו שטענו כי מגילות קומראן הכתובות בכתב דעץ לא נכתבו בקומראן אלא הגיעו ממקום אחר, אולי מן הספרייה של הקהילה הצדוקית (הכוהנית) בירושלים. ואולם על מגילה 124 ממערה 4 בקומראן אפשר לומר בביטחון שנכתבה בידי אנשי הכת, כי נמצאו לה מקבילות קרובות מאוד במגילות אחרות, שאין עוררין כי הן שייכות לספריית קומראן, כגון הטור הראשון של המגילה המכונה "דברי המאורות". לפיכך ראוי לבחון מחדש את שאלת מקור המגילות הכתובות בכתב העברי העתיק. ואף זאת: ייחודה של האות קו"ף עשוי להעיד על התפתחות שחלה בכתב דעץ בחוגי קומראן פנימה.

תגלית חדשה במערות קומראןצילום: שי הלוי; באדיבות הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי,
רשות העתיקות