עלמה – צליל אחד ומקורות רבים

Almaהשם עַלְמָה הוא מן השמות החביבים על הורי הבנות בדור האחרון. בעשורים הקודמים הוא היה נדיר למדי בתור שם פרטי, אבל שימש שם מותג. מוכר מאוד גומי הלעיסה "עלמה" של חברת עלית, ובעבר ייצרו בארץ סבון ומוצרי היגיינה אחרים בשם זה.

משמעות המילה עַלְמָה היא 'נערה', 'אישה צעירה'. מילה זו מוכרת כבר מן התנ"ך, כמו שמצאנו למשל בדברי עבד אברהם: "וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ…" (בראשית כג, מג–מה). ואולם אין זה מקורו היחיד של השם.

Alma הוא שם פרטי ברבות מלשונות אירופה בעקבות שם התואר הלטיני almus (בנקבה alma) שמשמעו 'מְחַיֶּה', 'מזין', 'מַשְׁרה ברכה', וכן בעקבות המילה הספרדית alma (גלגולה של המילה הלטינית anima) שפירושה 'נשמה'. המילה alma במשמעות 'נשמה' היא גם כינוי לאהובה, והיא נזכרת בשירים רבים בספרדית־יהודית שהושרו בין השאר בארץ ישראל. צליל השם הפרטי Alma במלעיל היה מוכר אפוא לרבים מדוברי העברית ונראה שהיה חביב עליהם עוד לפני שנקשר במילה העברית עַלְמָה.

הסבר זה עולה בקנה אחד עם מה שסיפרו לנו ילדיה של עלמה שפיר ז"ל, אשת הפלמ"ח ומורה לחינוך מיוחד, ילידת 1926: "הוריה של אימא נתנו לה את שמה כשכוונתם הייתה אלמה, שהיא נשמה בספרדית. בתקופה זו הייתה בארץ רגישות גבוהה יותר לשמות עבריים, ולכן ייעצו לאביה לכתוב זאת בעי"ן".

ההגייה הרווחת של השם עלמה היא במלעיל בדומה לשמות מחודשים אחרים בסיומת ־ה, כגון שירה, אורה, ניצה, עדנה, ומן הסתם תומך בהגייה זו גם השם האירופי Alma.

השם עַלְמָה זהה בצלילו גם למילה הארמית עָלְמָא – 'העולם' או 'עולם' (על הסיומת הארמית ־ָא ראו כאן). ההגייה התקנית של המילה הארמית היא במלרע, אך רווחת מאוד הגייתה האשכנזית במלעיל, כגון בביטויים 'בעלמא', 'אליבא דכולי עלמא'. למילים עוֹלָם (בעברית), עָלַם ועָלְמָא (בארמית) אין קשר גיזרוני למילים עֶלֶם ועַלְמָה (העיצור ע בכל אחת ממשפחות המילים האלה מקורו בעיצור קדום אחר).

מכיוון שהשם הפרטי נובע מכמה מקורות, יש המתלבטים כיצד לכותבו: עלמה (בעי"ן), אלמה (באל"ף), או עלמא (בעי"ן בהתחלה ובאל"ף בסוף). למעשה בחירת הכתיב תלויה בכוונת ההורים: מי שמתכוון למילה העברית יכתוב עלמה, מי שמתכוון למילה הספרדית או הלטינית יכתוב אלמה, ומי שמעדיף דווקא את הארמית יכתוב עלמא. ואפשר כמובן לתת את השם בצורתו העברית עלמה מתוך כוונה לרמוז לשלל הוראותיו – בעברית ובלשונות אחרות.

הערה

בכמה מלשונות אירופה נהוג להבחין בין פנייה לאישה נשואה ובין פנייה לאישה רווקה: Missus לעומת Miss באנגלית, madame לעומת mademoiselle בצרפתית, Frau לעומת Fräulein בגרמנית. בספרות העברית בעבר, ובייחוד בספרות המתורגמת, נהגו לנקוט תמורת הפניות האלה את הצמד העברי עַלְמָה וגְבֶרֶת – עלמה לאישה לא נשואה וגברת לאישה נשואה (לדוגמה 'הגברת כהן' ו'העלמה כהן'). ואולם ביסודו של דבר המילה עַלְמָה איננה מציינת מעמד משפחתי מסוים, אלא היא כינוי כללי לנערה או לאישה צעירה – בדיוק כמו שעֶלֶם הוא בחור צעיר.