שמחה קוגוט
- נבחר לחבר בשנת תשע”ז
שמחה קוגוט נולד בתל אביב בשנת תרצ”ז (1937). הוא בוגר בית המדרש למורים ליפשיץ (1957). למד באוניברסיטה העברית בחוגים ללשון העברית ולספרות עברית (לתואר הראשון), ובחוגים ללשון העברית ולמקרא (לתואר השני). את עבודת הדוקטור בתחום הלשון העברית הגיש לאוניברסיטה העברית בשנת 1976.
שמחה קוגוט הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. הוא כיהן בה כמרצה בחוגים ללשון העברית ולמקרא, היה ראש החוג למקרא וראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידים מחו”ל. שימש מרצה אורח באוניברסיטאות בן־גוריון ובר־אילן, במכון שכטר, במכון לנדר ובמכללת ליפשיץ, והיה פרופסור אורח באוניברסיטת הרוורד.
פרופ’ קוגוט שימש ומשמש חבר מערכת של כמה כתבי עת: Hebrew Studies, “בלשנות עברית” (משנת 2000), “מים מדליו”. היה יועץ מדעי באוניברסיטה הפתוחה ליחידות בנושא תולדות הלשון העברית, והוא חבר המועצה האקדמית של מכללות הרצוג וליפשיץ.
זכה פעמיים בפרס על שם זכריה שקופּ (מטעם האוניברסיטה העברית): ב־1995 על ספרו “המקרא בין טעמים לפרשנות” וב־2003 על ספרו “המקרא בין תחביר לפרשנות”.
פרופ’ קוגוט נשוי ללאה (לבית רפופורט); אב לחמישה ילדים (מנשה, תהילה, רוחמה, אהוד, גלעד ז”ל) וסב לשמונה נכדים.
תחומי מחקרו העיקריים: העברית של אשכנז בימי הביניים; תחביר העברית לתקופותיה; עברית מקראית ועברית חדשה – קווי שיתוף ובידול; פרשנות המקרא ותרגומי המקרא הארמיים והיסוד הלשוני שבבסיסם; טעמי המקרא – ההיבט התחבירי והפרשני.
מפרסומיו
ספרים
- פסוקי התוכן – טיבם ומבניהם, האוניברסיטה העברית בירושלים – המכון למדעי היהדות, סדרת מחקרים א, ירושלים תשמ”ד
- המקרא בין טעמים לפרשנות – בחינה לשונית ועניינית של זיקות ומחלוקות בין פרשנות הטעמים לפרשנות המסורתית, מאגנס, ירושלים תשנ”ד; מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, ירושלים תשנ”ו
- המקרא בין תחביר לפרשנות – סוגיות בתחביר המקרא באספקלריה של הפרשנות היהודית הקלאסית, מאגנס, ירושלים תשס”ב
מאמרים
- “‘לזאת יקרא אשה כי מאיש לֻקחה־זאת’ (בר’ ב, כ”ג) – האמנם אטימולוגיה עממית?”, תרביץ נא (תשמ”ב), עמ’ 293–298
- “הכינוי היתר בלשון המקרא”, לשוננו מו (תשמ”ב), עמ’ 9–26, 97–123
- “למשמעה ולמעמדה של ‘הִנֵּה’ בעברית המקראית”, מחקרים בלשון ב–ג (ספר יובל לכבוד אבא בנדויד), ירושלים תשמ”ז, עמ’ 245–258
- “מקרא נדרש לפניו ולאחריו” – בחינה לשונית של מדרשי קריאה כפולה, וזיקתם לפיסוק הטעמים”, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר – אסופת מאמרים במדעי היהדות, ירושלים תשנ”ב, עמ’ 697–706
- “שימושים חליפיים בכינויים פרודים ובכינויים חבורים להבעת קניין בעברית המקראית”, עיוני מקרא ופרשנות, ג, ספר זיכרון למשה גושן־גוטשטיין, רמת גן תשנ”ג, עמ’ 401–411
- “הלשון כגורם מניע בפרשנות היהודית למקרא”, מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים מוגשים לשלמה מורג, ירושלים תשנ”ו, עמ’ 191–201
- “טעמי ‘רק’ למיעוט – כיצד?”, לשוננו נט (תשנ”ו), עמ’ 203–206.
- “מדרשי השם ל’יעקב’ ול’ישראל’ ותפיסת המרת השם בפרשנות היהודית המסורתית: בחינות סמנטיות ותחביריות”, תהלה למשה – מחקרים במקרא ובמדעי היהדות מוגשים למשה גרינברג, וינונה לייק (אינדיאנה) 1997, עמ’ *219–*233
- “למעמדם של שמות־התואר ותוארי־הפועל בלשון המקרא: עיונים מורפולוגיים ותחביריים והשלכות פרשניות”, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יג (תשס”ב), עמ’ 111–137
- “לדרכי ההבעה של ציוויים ושליחויות בלשון המקרא: עיון במבנים התחביריים ובפיסוק הטעמים”, עיוני מקרא ופרשנות, ז, מנחות ידידות והוקרה למנחם כהן (בעריכת ש’ ורגון ואחרים), רמת־גן תשס”ה, עמ’ 211–230.
- “מילות יחס שקיומן תלוי בפרשנות: ספקות בזיהוין במקרא על רקע דו־משמעות מורפולוגית”, מחקרים בלשון י, ירושלים תשס”ו, עמ’ 159–170.
- “‘איש האלהים’ (דברים לג, א) ו’מיתת נשיקה’: הבסיס הלשוני לתפישה הארוטית של הביטויים בפרשנות המדרשית”, שערי לשון: מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר, ירושלים תשס”ח, כרך א, עמ’ 273–283.
- “פיסוק טעמים המשתבש בקריאה המנוגנת הרווחת: דיסהרמוניה בין הכוונה לבין הביצוע והשלכות פרשניות”, ישראל: מחקרים בלשון לזכרו של ישראל ייבין, ירושלים תשע”א, עמ’ 205–233
- “הצירוף המקראי ‘מי יתן (ו)’: עיונים סמנטיים ותחביריים בהתפתחות שימושו כביטוי משאלה”, לשוננו עד (תשע”ב), עמ’ 49–68
- “‘עץ’ ו’אילן’ במקרא, בתרגומיו הארמיים ובעברית הבתר־מקראית”, נִטְעֵי אִילָן – מחקרים בלשון העברית ובאחיותיה מוגשים לאילן אלדר, ירושלים תשע”ד, עמ’ 73–77
- “ביטויים בעברית המדוברת של ימינו וזיקתם לעברית המקראית”, העברית סג, ג–ד (תשע”ו), עמ’ 158–166
רשימות באתר האקדמיה:
- לשונה של מגילת איכה, לשוננו לעם, כרך כב חוברת ח (תשל”א),
עמ’ 213–219
