ד"ר ורד סיידון – כלת הפרס לשנת תשע"ז

vered saנימוקי ועדת הפרס

ועדת הפרס החליטה להעניק את פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש זאב וציפורה בן־חיים ז"ל לשנת תשע"ז לד"ר ורד סיידון על ספרה החשוב "חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה", העומד לראות אור בסדרה "אסופות ומבואות בלשון" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית.

במוקד הספר עומד עיון תחבירי, סמנטי ופרגמטי בקבוצה המונה חמישה פעלים שהמחברת מכנה אותם בשמות דוגמת פעלים שכליים, פועלי חשיבה, פעלים מנטליים וכדומה. קבוצה סמנטית זו פורייה מאוד, ובעברית המודרנית היא משמשת להבעת קשת רחבה של משמעים, המתפרסים בין חשיבה ופעילות מנטלית מכאן ובין הזדהות ורגש מכאן. בהקשרי שיח ספונטניים ויום־יומיים פעלים אלו משמשים לארגון השיח ולסימון פעילות גומלין בין משתתפיו. המחברת מתחקה בספרה על התמורות שחלו במרוצת הדורות במשמעותם ובמבנם של חמישה פעלים: חשב (הפועל הראשי, המופיע כבר בלשון המקרא, והוא נקודת המוצא של העיון כולו), סבר, הרהר ותהה (שהחלו לשמש ברובד לשון חז"ל) ואמר (אף הוא מלשון המקרא – העיון בו מתמקד בשימושו המיוחד המציין פעולה מנטלית). המחברת אינה מסתפקת בשינויים עצמם, אלא עורכת בדיקה היסטורית ומשחזרת את תוואי התפתחותם אגב הבלטת ייחודי המשמעות של הפעלים והזיקות ההדדיות שביניהם.

הבחינה ההיסטורית נסמכת על חיבורים מרכזיים בספרות העברית בעת העתיקה (המקרא, המשנה, התלמוד והמדרשים), בימי הביניים (כגון "משנה תורה" לרמב"ם ופירוש רש"י לתורה) ובעת החדשה (יצירות של מנדלי מוכר ספרים, אחד־העם, ח"נ ביאליק ועוד).

ד"ר ורד סיידון מציגה ומנתחת בפירוט את משמעויותיהם של הפעלים ואת היערכותם התחבירית בכל אחת מחטיבותיה העיקריות של העברית, ובמיוחד בעברית בת־זמננו במשלביה הכתובים והדבורים.

ספרה של ד"ר סיידון הוא חיבור מחקרי ראשון המגיש עיון בלשני־היסטורי בקבוצת פעלים ייחודית זו, שטרם זכתה לעיון מקיף וממצה. חידושו העיקרי בחקירה הדיאכרונית של הפועל המנטלי המרכזי חשב ובעמידה על הסדירות והשיטתיות המאפיינות את השתלשלות מטענו הסמנטי.

בחיבורה של ד"ר סיידון מתגלה שליטתה הבלתי מעורערת בעברית לדורותיה ובאה לידי ביטוי הבנה מעמיקה בכתבים הקנוניים של רובדי הלשון השונים. עיונה הבלשני הביקורתי מרשים. סקירתה מעידה על ראייה המתבוננת בכל פרט ופרט ובד בבד בתמונה הרחבה השלמה. בחיבורה החדשני והמקורי היא תורמת במישרין להכרה טובה של תהליכי ההתחדשות של העברית, ובעקיפין – למילונאות העברית: לאופן העמדת הערכים במילון, לסידור המשמעויות ולהצגת דרכי השתלשלותן.

חוקרי הלשון העברית אף ימצאו בחיבור פריצת דרך בשילוב שבין המחקר הדיאכרוני של העברית לבין חידושי התאוריה התחבירית ותאוריות עדכניות בסמנטיקה ובפרגמטיקה.

לאור תרומת מחקרה לחקר ההתפתחות הלשונית והמושגית של הלשון העברית על ציר הזמן, ועדת השיפוט מוצאת את ד"ר סיידון ראויה לקבל את פרס האקדמיה לשנת תשע"ז.

בירושלים, ד' בסיוון תשע"ז, 29 במאי 2017

ועדת הפרס: פרופ' אילן אלדר (יו"ר), פרופ' אסתר בורוכובסקי בר־אבא, פרופ' רינה בן־שחר