חידון לחג השבועות – פתרונות מלאים והרחבות

1. מה פירוש שם החג 'שבועות'?

אפשרות ב: צורת רבים של שָׁבוּעַ – על שם שבעת השבועות של ספירת העומר
שם החג שָׁבוּעוֹת אינו אלא צורת הרבים של שָׁבוּעַ. ההגייה התקנית של צורת הרבים הזאת היא בקמץ: שָׁבועות (ולא שְׁבועות), כגון שלושה שָׁבועות. כמו צורת הריבוי הרגילה, גם שם החג נהגה במלרע: שבועות (ולא שבועות).

2. באיזה מן התפריטים כל המאכלים עשויים להיות חלביים?

אפשרות ג: רַפְרֶפֶת, קְצִיף, חֲבִיתִיּוֹת
רפרפת היא פודינג, קציף הוא שייק (כגון קציף חלב – מילקשייק) וחביתיות – בלינצ'ס. התפריטים האחרים:
שנף – וניל, חמצה – חומוס, מופינים – מאפינס.
לובנן – עוגת ספוג לבנה (טורט), מקפא – ג'לי, טוגנים – צ'יפס.
כתיתה – שניצל, כרוכית – שטרודל, אפיפיות – ופלים.

3. מהי בִּכּוּרָה?

אפשרות ג: תאנה עסיסית שהקדימה להבשיל
בִּכּוּרִים הם הפרות והתבואה שהבשילו ראשונים. קרובה להם המילה בִּכּוּרָה או בַּכּוּרָה – תאנה עסיסית שהקדימה להבשיל. כְּבִכּוּרָה בְּטֶרֶם קַיִץ הוא משל לדבר שהכול להוטים אחריו ושנחטף מייד עם הופעתו: "כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה" (ישעיהו).

4. מהי קָמָה?

אפשרות ג: שיבולים זקופות קומה לפני הקציר
המילה קמה נזכרת בציווי על ספירת העומר: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת", כלומר מתחילת הקציר. קמה – על שום קומתן הגבוהה והזקופה של השיבולים בשלב האחרון של גידולן.

5. איזו מילה אינה נרדפת לטֶנֶא?

אפשרות א: אִלְפָּס
טנא הוא סל נצרים שהיו מביאים בו את הביכורים ככתוב: "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה… וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא…". גם המילים קֶלֶת, כְּפִיפָה וקֻפָּה מלשון חז"ל משמען 'סל' ('בכפיפה אחת' פירושו 'בסל אחד'), ואילו אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה.

6. "מלאו אסמינו בר…" – באיזה ביטוי 'בר' פירושו תבואה?

אפשרות ג: לשבור בר
'לשבור בר' פירושו לקנות תבואה, כמסופר בספר בראשית: "וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם". בר לבב הוא מי שלבו ברור, כלומר נקי וטהור. צמח בר הוא צמח הגדל בחוץ, בטבע (בר = חוץ בארמית). בר סמכא הוא בעל סמכות (בר = בן בארמית).

7. באילו צמחים נעשות הפעולות האלה: בָּצִיר, מָסִיק, גָּדִיד, אֲרִיָּה?

אפשרות ד: בציר – ענבים; מסיק – זיתים; גדיד – תמרים; ארייה – תאנים.
לשוננו מבחינה בין שלל פעולות הקשורות לאסיף. בתנ"ך אנו מוצאים את הפועל קָצַר המיוחד לחיטה ושעורה, ואת הפועל בָּצַר המיוחד לענבים. פעלים נוספים ירשנו מלשון חכמים: "פועלין שהיו אורין בתאנים וגודרין בתמרים ובוצרין בענבים ומוסקין בזיתים – הרי אלו אוכלין ופטורין".

8. מהו עמיר בתנ"ך?

אפשרות ב: מילה נרדפת לעומר
עמיר בתנ"ך הוא מילה נרדפת לעומר ('אגודת שיבולים'). למשל: "הָעֲגָלָה הַמְלֵאָה לָהּ עָמִיר" (עמוס), "כִּי קִבְּצָם כֶּעָמִיר גֹּרְנָה" (מיכה). בלשון חז"ל עמיר הוא לא רק של חיטה ושעורה אלא גם של גידולים אחרים כגון תלתן. צמרת האילן היא אמיר (באל"ף). בימינו עמיר וגם אמיר משמשים שמות פרטיים ושמות משפחה.

9. עשרת הדיברות – מהי צורת היחיד של דִּבְּרוֹת?

אפשרות א: דִּבֵּר
דיברות – ריבוי של דיבֵּר, כמו כיסאות – ריבוי של כיסא.

10. מה משמעות המילה תיקון בצירוף 'תיקון ליל שבועות'?

אפשרות ב: ריפוי הנפש הפגומה והחזרתה לקדמותה
הפועל תיקן נושא כמה משמעים, ובהם קביעת חוקים והכנה. תיקון ליל שבועות קשור למשמע אחר: ריפוי דבר שבור, החזרת הפגום לקדמותו. בעולם הקבלה חוברו 'תיקונים' שונים – תפילות וקטעים הנאמרים במועדים מסוימים (תיקון חצות, תיקון ליל שבועות) שנועדו לתקן את נפש האדם החוטאת.

11. רות הייתה אשת מחלון בן נעמי. מה הייתה נעמי לרות?

אפשרות ב: חָמוֹת
נעמי הייתה החמות של רות: "וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ…". חָמוֹת על משקל אָחוֹת (ולא "חמה"). חותנת היא אמהּ של האישה (ולא של האיש), ואילו מחותנים הם הורי בני הזוג אלה ביחס לאלה.

12. איזה צירוף לקוח ממגילת רות?

אפשרות ב: פלוני אלמוני
פלוני אלמוני הוא צירוף מקראי שפירושו 'זה וזה', 'מישהו או משהו שלא פורש שמו'. השימוש בצירוף לאדם לקוח ממגילת רות: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז. וַיֹּאמֶר: סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי…". גיזרון מילות הצירוף אינו מחוור. יש שהציעו לקשור את פלוני לשורש פל"א (דבר פלאי ולא מובן) ואת אלמוני לשורש אל"ם (היעדר דיבור).

חידון לחג השבועות – גרסה להדפסה

חזרה לחידון