בית האקדמיה

האקדמיה ללשון העברית שוכנת בשני מבנים בתוך חורשת אורנים בדרומה של קריית האוניברסיטה בגבעת רם.

הקמת בית האקדמיה

המבנה הוותיק של האקדמיה הוא מן המבנים הראשונים שנבנו בקריית האוניברסיטה. אבן הפינה לבניין הונחה בי"ב באייר תשט"ז (23 באפריל 1956), וכעבור שלוש שנים, בי"ט באייר תשי"ט (27 במאי 1959), נחנך הבית בטקס רב משתתפים.

נוסף על חברי האקדמיה ובראשם הנשיא פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, כיבדו את הטקס בהשתתפותם שר החינוך והתרבות זלמן ארן, נשיא האוניברסיטה העברית בנימין מזר, חבר הכנסת באותם הימים משה שרת, ראש עיריית ירושלים גרשון אגרון, ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הבית נקרא על שם התורמים למימון בנייתו שמחה־זאב ומלכה זלצמן.

עוד על הקמת בית האקדמיה ראו כאן.

מן הנעשה בבית האקדמיה כיום

הרחבה ואולם המליאה

הרחבה ואולם המליאה

בבית האקדמיה מתכנסות לישיבות ועדות הקבע וּועדות המינוח המקצועיות. באולם המליאה מתכנסת האקדמיה כחמש פעמים בשנה לישיבות שבהן דנים ומקבלים החלטות בענייני דקדוק ובמינוח.

בבית האקדמיה פועל מפעל המילון ההיסטורי, מפעל אדיר ממדים ובו עשרות חוקרים השוקדים על ניתוח כתבי יד עתיקים וטקסטים מכל תקופות הלשון במטרה למסור את תולדותיהן של המילים בשפה. המזכירות המדעית, המופקדת על תחום התקן, משיבה על מאות רבות של פניות המגיעות מן הציבור בכל חודש, מפעילה את ועדות האקדמיה ומביאה לידיעת הציבור את החלטות האקדמיה בדקדוק ובמינוח.

בבית האקדמיה ללשון העברית שוכן חדר בן־יהודה ובו רהיטים וחפצים מביתו ומסמכים אישיים המספרים את סיפורו הייחודי של מחיה העברית.

להזמנת סיור באקדמיה: ד"ר אורלי אלבק, מרכזת מערך ההשתלמויות.

על האדריכלות של בית האקדמיה

הצעתם של האדריכלים אהרון קשטן ולאה אטיאס מחיפה למבנה האקדמיה נבחרה במקום הראשון. הם בחרו למבנה את הסגנון הבין־לאומי בהשראת האדריכל הצרפתי ממוצא שוויצרי לֶה קוֹרְבּוּזְיֶה (Le Corbusier). סגנון זה מאפיין בניינים רבים משנות ה־50 של המאה העשרים, ובכללם רבים מבנייני גל הבנייה הראשון בקריית האוניברסיטה בגבעת רם.

הנה כמה ממאפייני הסגנון הבין־לאומי כפי שהם באים לידי ביטוי בבית האקדמיה:

  • מבנה האגף הראשי של הבית הוא מלבני ישר זווית. למבנה דגש אופקי חזק, ובכלל זה חלונות אופקיים.
  • מְבוֹאַת הבית מפולשת, יש בה עמודים עגולים (pilotis), וחזיתה מעוצבת כסריג של חלונות גדולים. חלק מחלונות הבית הם חלונות רְפָפוֹת (brise-soleil).
  • כן יש לציין את חזית האורך של הבית, המצופה אבנים לבנות נסורות, ואת חזית הרוחב שלו, המצופה אבן פראית.

מבנה האקדמיה - אז והיום

בחודש אלול תשס"ט (ספטמבר 2009) ובחודש כסלו תשע"ד (נובמבר 2013) השתתף בית האקדמיה במיזם בתים מבפנים – אירוע עירוני המתקיים אחת לשנה בירושלים במטרה לחשוף לפני הקהל הרחב שכיות חמדה אדריכליות.

רצפת הפסיפס

בין שני מבני האקדמיה מוצבת רצפת פסיפס מן המאה הרביעית או החמישית לספירה. הרצפה נמצאה בחפירות בית שאן והועברה לאקדמיה באדיבות אגף העתיקות של משרד החינוך והתרבות.

פסיפס

לקריאה נוספת

האקדמיה ללשון העברית – חנוכת הבית, תשי"ט (1959)