סחבה, מטלית וסמרטוט

מקור המילה סְחָבָה בצירוף המקראי "בלויי סחבות" (ירמיהו לח, יא–יב) – בגדים או בדים שאין בהם צורך. אפשר שהשורש סח"ב מעיד על הדרך שהבדים נשחתו בה (סחיבה וגרירה), ואפשר שהוא מעיד על השימוש שעושים בהם לאחר שנשחתו (סחיבתם על הרצפה לצורך ניקויה).

המילה מַטְלִית (או מַטְלֵת) מקורה בלשון חז"ל. מילה זו היא קרובה בשורשה ובמשמעה למילה טְלַאי – פיסת אריג.

גם המילה סְמַרְטוּט מקורה בספרות חז"ל, והיא מוכרת מן הארמית בצורה מַרְטוּט – בד ממורט ובלוי (הרחבה מן השורש מר"ט). מקובל לקשור את הס' שבראש המילה לס' התחילית של בניין ספעל המשמש בכמה לשונות שמיות. בדרך דומה נוצר הפועל סִנְוֵר מן השורש נו"ר שעניינו 'אוֹר' (ממנו המילים נֵר ומְנוֹרָה).