שׁוֹן, ז'אן ואיוון שהם יוחנן

Yohanan_01השם ג'ון הוא אחד השמות הנפוצים באנגלייה ובארצות אחרות הדוברות אנגלית. שם האישה המקביל הוא גֵ'יין. שמות דומים לג'ון יש בכל לשונות אירופה: ז'אן בצרפתית, ח'וּאָן בספרדית, ג'וֹבָנִי באיטלקית, שׁוֹן (Sean) באירית, יוהאן (ולאישה יוהנה) בגרמנית, איוון ברוסית, יאן בפולנית ועוד. כל השמות האלה נגזרו מן השם העברי יוחנן בתיווך צורתו היוונית יוֹאָנֵס (Ιωάννης). ליו"ד העברית מקבילים בכמה מלשונות אירופה עיצורים אחדים, ומכאן המגוון העשיר של צורות השם.

השם יוחנן, כמו שמות רבים בתנ"ך, הוא ביסודו משפט שנושאו הוא האל: ה' חָנַן. רכיבי המשפט הם יוֹ – קיצור של שם ה' – והפועל חָנַן – 'חמל', 'העניק', 'נהג בחסד'. שמות מקראיים מקבילים הם חֲנַנְאֵל, אֶלְחָנָן וחֲנַנְיָה, וכן חָנָן, שהוא ככל הנראה קיצור של אחד מהם.

במקרא נזכרו אנשים אחדים ששמם יוחנן. אחד מהם היה הבן הבכור של יאשיהו מלך יהודה (דברי הימים א ג, טו). בתקופת המשנה והתלמוד היה השם יוחנן מן הנפוצים ביותר בארץ ישראל. במסורת היהודית מוכרים מאוד רבי יוחנן בן זכאי, רבי יוחנן הסנדלר, רבי יוחנן האמורא (בר נפחא) ורבים אחרים. גם אחד מבניו של מתתיהו החשמונאי נקרא בשם זה. כמה דמויות מרכזיות בברית החדשה נקראו אף הן בשם יוחנן: יוחנן המטביל, יוחנן כותב הבשורה (הנחשב לתלמידו האהוב של ישו) ועוד, וכך אפשר להבין את תפוצתו העצומה של השם הזה לגלגוליו בארצות אירופה שהדת השלטת בהן היא הנצרות.

נעיר כי גם שם האישה המקראי חַנָּה יסודו בשורש חנ"ן ; הדגש בנו"ן מלמד על הכפלת העיצור. בימינו נפוץ שם נוסף משורש זה – חֵן (לבנים וגם לבנות), וכן מצוי השם בַּת־חֵן. כמו שמות פרטיים מחודשים רבים, השם חֵן הוא מילה עברית כללית, והשם בַּת־חֵן הוא כינוי מקובל לאחד ממיני החיננית (Bellis).