על נשיאוּת ומַשוא פנים

המילה נָשִׂיא מקורה בתנ"ך והיא מציינת מנהיג וראש, כגון נשיאי השבטים. נָשִׂיא, מן השורש נשׂ"א, הוא אדם נישא ורם מעלה, מי שהורם משאר האנשים.

למילה נָשִׂיא משמעות נוספת הקשורה אף היא להתרוממות ולגובה: עָנָן. משמעות זו מוכרת במיוחד מן הביטוי "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" (משלי כה, יד) המציין ציפייה שסופה אכזבה, תקווה שאינה מתממשת.

אדם נְשׂוּא פָּנִים הוא אדם מכובד, ונְשִׂיאַת פָּנִים פירושה סליחה, ויתור או מתן כבוד. בהקשר המשפטי נְשִׂיאַת פָּנִים או מַשּׂוֹא פָּנִים עניינם הפליה ומתן עדיפות לאחד הצדדים, ובהקשר זה מדובר כמובן בביטוי שלילי.

נעיר כי את הביטוי משוא פנים רבים הוגים בטעות במ"ם שוואית, ואולם הצורה היא מַשּׂוֹא בפתח בגלל הדגש שבשי"ן השמאלית (דגש זה מקורו בנו"ן השורשית, שהרי כאמור שורש המילה הוא נשׂ"א).