פרשת בהעלותך – אָצַל והֶאֱצִיל

"וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם" (במדבר יא, יז)

בישיבה של מליאת האקדמיה בטבת תשע"ו (דצמבר 2015) עלתה השאלה: האם אוצלים סמכויות או מאצילים אותן? בציבור רווח השימוש בבניין הפעיל: הֶאֱצִיל, הַאֲצָלָה. ואולם מתקני לשון והאקדמיה בתוכם נהגו להקפיד על השימוש בבניין קל: אָצַל, אֲצִילָה – בהסתמך על המצוי במקרא.

אכן במקרא הפועל בא פעמים ספורות בבניין קל, למשל בדברי עשו ליצחק אביו "הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה" (בראשית כז, לו). ובפרשתנו כאשר משה מבין שלא יוכל עוד לשאת לבדו בעול הנהגת העם, אלוהים משיב לו: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו […] וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (במדבר יא, טז–יז). גם כאן הפועל בבניין קל, אך בהמשך נאמר: "וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים" וגו' (פסוק כה). על ניתוחו של הפועל וַיָּאצֶל נחלקו הדעות – אם קל הוא או הפעיל. על סמך צורה זו ובעקבות השימוש הרווח החליטה האקדמיה לאשר את הצורות בבניין הפעיל, וכך נקבע במילון למונחי סוציולוגיה (שנדון ואושר באותה הישיבה): הַאֲצָלַת סַמְכוּיוֹת (לצד אֲצִילַת סַמְכוּיוֹת).