מילה עברית לפריפריה

הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית פנו לציבור בבקשה לסייע במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.

המונח פריפריה משמש בהקשר הגאוגרפי ובהקשר הכלכלי־חברתי, והוא מכוון לחבלי ארץ, ליישובים ולאוכלוסייה שאינם במרכז או הרחוקים מן המרכז. ההצעה שעלתה בוועדה המקצועית: שׁוּלָה – צורת נקבה מן המילה שׁוּל, שׁוּלַיִים. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה לא הייתה תמיכה בהצעה. בהמשך, בעקבות רעש תקשורתי שעוררה המילה 'שולה' הודיע נשיא האקדמיה על הסרת ההצעה מסדר היום.

הצעות הציבור – סקירה

באקדמיה התקבלו אלפי פניות מן הציבור בכל הערוצים: באמצעות כתובת ייעודית באתר האקדמיה, בעמוד הפייסבוק, במערכת הפניות, בפקסים, בטלפונים ועוד. ההצעות רוכזו במזכירות המדעית של האקדמיה, וכאן נביא סקירה קצרה שלהן.

ההצעות הרבות ביותר בכמות ובמגוון הן סביב המילה היקף – החל במילה הֶקֵּף עצמה והמשך בנגזרות מַקֶּפֶת, הֶקֵּפִיָּה, הֶקֵּפָה, הֶקֵּפִית, מַקּוֹפָה, מִקָּף ועוד ועוד.

במקום השני עומדות הצעות מן השורש סב"ב, והבולטות שבהן סוֹבֵבָה, סֻבָּה, סְבוּבָה, סְבָבָה. עוד מילים רבות אחרות שהוצעו מתקשרות לרעיון הסיבוב והמעגל: חוגה, עטרת ועטרה, תיתורה ותיתורת, כתורה ומִכתרת, קוֹטר וקוטרה, מעגלות, חוגרה ומחגורת.

במקום השלישי עומדות הצעות מן השורש עט"ף: מעטפת, עוטפה, מעטף, עוטף, עוטפת ועוד.

שתי מילים ותיקות זכו לתומכים רבים: סְפָר ופרוור. רבים סברו שהמילים הללו עצמן יפות לעניין פריפריה, ואחרים הציעו לגזור מהן מילים. מסְפָר הציעו מילים כגון סְפוּרָה וסְפָרָה וספֵרה ומפרוור פרוורייה. והוצע גם הלחם של שתי המילים: סְפַרְוָור.

הצעות אחרות מבוססות על שורשים או מילים המציינים את היחס הגאוגרפי בין הפריפריה למרכז: השורש רח"ק (רוחקה, מרחקה, ריחוקית, מַרְחקת), השורש צד"ד (צדודה, צידה, מצד), המילה קצה (קצווה, קצוות, קצווייה, קצוויים), המילה חוץ (חוצות, חוצייה, חיצונא), המילה פאה (פאתיים, פאתי­־ ועוד), המילה דופן (דופנה). מן 'מלבר' (=מחוץ) הארמית הציעו מלברייה ולברייה.

כיוון אחר של הצעות בא להדגיש את יתרון הפריפריה על המרכז, בעיקר סביב המילה מרחב ונגזרותיה כגון מרחבית ומרחביה. גם הבחירה בשורש חב"ק נומקה בהדגשת החיוב, והולידה הצעות רבות שהבולטות בהן חובקה, חובק, חֶבֶק. והיו שנתנו עדיפות לפריפריה באמצעות מילים מן השורש עד"ף כגון מעדפת ועדופה.

את הניגוד למרכז הצפוף בחרו אחדים לבטא באמצעות השורשים פז"ר ובז"ר, וכך הוצעו פזורה, בזורה ועוד.

מלשון המקורות שלפו המציעים את המילה פרזות, המציינת עיר שאינה מוקפת בחומה, ואף גזרו ממנה פרוזה, פרזה ופרזרזות. עוד הצעות ברוח המקורות הן עיבורה ועיבורת (על פי "עיבורה של עיר" מספרות חז"ל), מבוא הארץ, כנפי ארץ או כנפות ארץ, גלילות, בנות עיר.

לא נפקד מקומו של חוש ההומור בדמות ההצעות אלתא (=לא ת"א) ופזלתא (פה זה לא ת"א).

יש עוד הצעות רבות אך לא נוכל למנות כאן את כולן.

את השלבים הבאים בתהליך בחירת החלופה נפרסם באתר האקדמיה – אם וכאשר יהיו.