Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

פרשת קדושים – רוֹכלוּת ורכילות

"לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט, טז)

רוֹכֵל הוא סוחר, ובייחוד סוחר הנודד בדרכים. מכאן המילים המקראיות רְכֻלָּה ומַרְכֹּלֶת שמקובל לפרשן 'סַחַר', 'מסחר'. רבים קושרים בין השורש רכ"ל ובין השורש רג"ל והמילה רֶגֶל, כי הרוכל דרכו ללכת ממקום למקום. על פי סברה זו גלגול המשמעות של המילה רוֹכֵל דומה לזה של המילה סוֹחֵר – גם הסוחר הוא מי שהולך סחור סחור.

מילה אחרת מן השורש רכ"ל נזכרת בפרשת קדושים: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ". בספר משלי 'הולך רכיל' נקשר עם גילוי סוד: "הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר" (יא, יג, ובדומה לכך כ, יט). בירמיהו וביחזקאל המילה רָכִיל נקשרת למרמה ואף לשפיכות דמים: "אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ, וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ, כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב, וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ" (ירמיהו ט, ג), "אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָּם" (יחזקאל כב, ט).

האיסור ללכת רכיל שבפרשתנו מתפרש לפי תרגום השבעים 'ללכת במרמה', 'להוליך שולל'. ואולם לפי חז"ל ותרגומים אחרים (אונקלוס, פשיטתא, וולגטה) מדובר במעשה של דיבור – הלשנה, הוצאת דיבה וכדומה. מכאן השם המופשט רְכִילוּת בספרות חז"ל.

הפרשנים נחלקו בהבנת המילה המקראית רָכִיל. יש שראו בה שם מופשט (כמו חָרִישׁ), ולפי זה 'הולך רכיל' פירושו נוהג ברכילות. אחרים ראו בה שם תואר המיוחס לאדם (כמו עָשִׁיר), ולפי זה 'הולך רכיל' פירושו הולך כרכיל. צירוף הסמיכות 'אנשי רכיל' (ביחזקאל) מתאים יותר לשם עצם מופשט. בימי הביניים אפשר למצוא שימוש במילה על פי ההבנה השנייה – 'אדם המדבר סרה'. למשל: "מי שיאמין אל הרכילים לא ישאר לו אוהב אפילו אם יהיה חביב וקרוב" (מתוך ספר מבחר הפנינים שיוחס לר' שלמה אבן גבירול).

על הקשר הלשוני האפשרי בין רָכִיל לרוֹכֵל עמדו חז"ל בתלמוד הירושלמי: "לא תלך רכיל בעמך – זו רכילות לשון הרע. תני ר' נחמיה: שלא תהא כרוכל הזה – מטעין דבריו של זה לזה ודבריו של זה לזה" (פאה א:א, טז ע"א). ידועים גם דברי רש"י הקושר את מעשה הרכילות להליכה ולשורש רג"ל:

"לא תלך רכיל" אני אומר: על שם שכל משלחי מדנים ומספרי לשון הרע הולכים בבתי רעיהם לרגל מה יראו רע או מה ישמעו רע לספר בשוק – נקראים הולכי רכיל, הולכי רגילה, אשפיימנ"ט בלע"ז. וראיה לדברי, שלא מצינו רכילות שאין כתוב בלשון הליכה: לא תלך רכיל, הולכי רכיל […] לכך אני אומר שלשון רכיל לשון הולך ומרגל, שהכ"ף נחלפת בגימ"ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו […] וכן רוכל הסוחר ומרגל אחר כל סחורה, וכל המוכר בשמים להתקשט בהם הנשים, על שם שמחזר תמיד בעיירות נקרא רוכל, לשון רוגל […]

אפשר אפוא שהרוֹכֵל, ההולך רָכִיל והמְרַגֵּל קרובים זה לזה יותר ממה שנראה לדובר העברית בן ימינו.

מן המילים רָכִיל ורְכִילוּת נגזר בלשון הדיבור הפועל רִיכֵל בבניין פיעל. צורה זו אינה עולה בקנה אחד עם הדקדוק, שכן בבניין פיעל יש דגש חזק בע' הפועל, כמו סִכֵּם, שִׁכֵּן. למבקשים להימנע מן הפועל הלא תקני הזה נוכל להציע את הצירוף מפרשתנו 'הלך רכיל'.