דוד שמעוני

תרמ”ו–תשי”ז, 1886–1956

נבחר לחבר בי”ב בכסלו תשי”ד
חבר ועד הלשון משנת תרפ”ו
היה יו”ר ועד המינוח, חבר הוועדה לניסוח כללי הכתיב וחבר הוועדות למונחי תרבות הגוף ולמונחי הטכניקה

דוד שמעוני (שמעונוביץ) נולד בבוברויסק שברוסיה הלבנה למשפחה משכילית. עלה ארצה בשנת 1909, וכעבור כשנה נסע לגרמניה ולמד שם בלשנות שמית ופילוסופיה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לרוסיה, ושימש שם מזכיר מערכת “העם” וכן תרגם מיצירותיהם של טולסטוי, פושקין והיינה. בשנת 1921 עלה לארץ ומאז ועד אחרית ימיו לימד תנ”ך וספרות בגימנסיה הרצליה. הוא היה פעיל באגודת הסופרים ושימש יושב ראש “גנזים”.

יצירתו הספרותית כוללת שירים, אידיליות ופואמות שכונסו בארבעה כרכים. כן כתב משלים וסאטירות, רשימות וסיפורים ופרקי זיכרונות. ואחר מותו יצא קובץ של נאומיו והרצאותיו. שמעוני תרגם יצירות ספרות מרוסית, ובהן מבחר מכתבי לרמונטוב. על מבחר זה הוענק לו פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

שמעוני היה חתן פרס ביאליק לשנת תרצ”ו תשי”ט (1936, 1949) וחתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשי”ד (1954).