מאזניים ואוזניים

moznaim oznaimרבים סבורים כי המילה מאזניים גזורה מן המילה אוזן, ולא היא. אומנם בעברית שתי המילים נראות שייכות לאותו השורש, אך מן הערבית והארמית עולה בבירור שמדובר בשורשים שונים.

צורתה הערבית של המילה אֹזֶן היא אֻדְ'ן (أُذْن) ובארמית אֻדְנָא. הערבית משמרת את העיצור השמי הקדום ד' (הגייתו כמו th במילה this), ואילו בעברית הוא נעתק דרך קבע ל־ז ובארמית ל־ד. כך גם דַ'הַבּ (ذَهَب) בערבית לעומת זָהָב בעברית, דְּהַב (דַּהֲבָא) בארמית.

לעומת זאת המקבילה הערבית של מֹאזְנַיִם היא מִיזַאן (مِيزَان) ב־ז רגילה, וכך גם בארמית: מוֹזְנָוָן, מוֹזְנַיָּא. יוצא מכאן שהאות ז שבמילה אוזן והאות ז שבמילה מאזניים לא הגיעו מאותו מקור. ועוד: ההשוואה לערבית ולארמית מלמדת כי השורש המקורי של 'מאזניים' לא היה אז"ן כי אם וז"ן – שורש שעניינו שקילה המשמש בערבית גם בימינו.

אם כן מדוע בעברית המילה מאזניים נכתבת ב־א? לדעת חוקרי לשון כבר בתקופה קדומה מאוד קשרו הדוברים את המאזניים לאוזניים, ועל כן החלו לכתוב את המילה ב־א במקום ב־ו. בעת העתיקה אולי נבע הקישור הזה מצורת כפות המאזניים שהזכירה לדוברים אוזניים בראש. בעידן המודרני נוספה הבנה חדשה לאטימולוגיה העממית הזאת בשל מקומה של מערכת שיווי המשקל ליד האוזן הפנימית. כתיב המילה מאזניים ב־א אף הוליד את הפועל אִזֵּן, ומכאן גם המילים אִזּוּן, מַאֲזָן ומְאֻזָּן.

נעיר כי אפשר שכבר בספר קהלת מצוי הפועל אִזֵּן במשמעות שקילה ומדידה, ומכאן עיון וחקירה: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (יב, ט). ואולם התרגומים הקדומים ורוב הפרשנים קשרו זאת דווקא למילה אֹזֶן במשמע 'האזין' או 'השמיע'.

לסיום נציין כי במגילות ים המלח ובכתובות עבריות מתקופת חז"ל מצוי הכתיב מוזנים או מוזניים ב־ו. כתיב זה עשוי לשקף את הכתיב הקדום, אך אפשר שאינו אלא כתיב פונטי על פי ההגייה או כתיב המושפע מן הארמית. הנה למשל פסוק מספר ישעיהו, שעניינו מדידה ושקילה, בגרסה המוכרת לפי נוסח המסורה ובגרסה של מגילת ישעיהו השלמה ממגילות ים המלח:

"מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (ישעיהו מ, יב).

"מיא מדד בשועלו מי ים ושמים בזרתו תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במוזנים" (מגילת ישעיהו).