שאול ליברמן
תרנ”ח–תשמ”ג, 1898–1983
- נבחר לחבר בו’ בטבת תשט”ז
- נבחר לחבר־כבוד בל’ בסיוון תשכ”א
שאול ליברמן נולד בעיר מוטילה שליד פינסק ברוסיה הלבנה למשפחת רבנים. בילדותו למד בישיבת מאלץ’ שליד גרודנה ובישיבת “כנסת ישראל” שליד קובנה. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר למינסק. בראשית שנות העשרים עלה לראשונה לארץ, ולאחר זמן קצר יצא ללמוד רפואה בפריס. בשנת תרפ”ח חזר לירושלים.
ש’ ליברמן למד תלמוד ולימודים קלסיים באוניברסיטה העברית. שימש מורה לתלמוד בבית המדרש למורים “מזרחי” ועמד בראש “מכון הרי פישל”. בשנת ת”ש נקרא לשמש פרופסור לתלמוד בבית המדרש לרבנים בניו־יורק, ושימש בו בתפקידים בכירים. בשנותיו האחרונות חילק את זמנו בין ירושלים לניו־יורק.
ש’ ליברמן היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נשיא האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעי היהדות, וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.
פרופ’ ליברמן חקר את מכלול הספרות התלמודית על תכניה, על אוצר מיליה ועל הראליה שבה, ועסק ביחס שבינה ובין הספרות והתרבות ההלניסטית.
מספריו
- תוספת ראשונים, ניו־יורק וירושלים תשנ”ט
- תוספתא כפשוטה, ניו־יורק וירושלים תשנ”ג–תשנ”ו
- הירושלמי כפשוטו, תרצ”ה ותשנ”ה
- יוונית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים תשכ”ג
- ספרי זוטא, ניו־יורק תשכ”ח
- מחקרים בתורת ארץ ישראל (קובץ של מחקריו הקצרים בעברית), ירושלים תשנ”א
