דב סדן
תרס”ב–תש”ן, 1902–1989
- נבחר לחבר־יועץ בכ”ה בכסלו תשט”ו
- נבחר לחבר בי”א באדר ב’ תשי”ז
- היה יו”ר מועצת המערכת של המילון ההיסטורי, וחבר ועד הפרסומים, ועדת הכתיב והוועדה למונחי הפסיכולוגיה
דב סדן (שטוק) נולד בברודי שבגליציה המזרחית, ועלה לארץ בשנת 1925. היה חבר מערכת “דבר” ובעיקר מתרגם ועורך במוסף הספרותי, היה חבר המערכת של “עם עובד”. משנת 1952 עמד בראש הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית, ומשנת 1963 הורה ספרות עברית גם באוניברסיטת תל אביב. הוא היה חבר הכנסת השישית.
פרופ’ דב סדן היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, זכה בפרסים רבים, בהם פרס פיכמן ופרס ישראל לחכמת ישראל.
סדן פרסם ספרים רבים, מקצתם כינוסי מאמרים והרצאות. בכתביו עסק במכלול התרבות היהודית בזמן החדש: תולדות הספרות העברית החדשה, ספרות היידיש, הלשון והסגנון, הפולקלור ועוד ועוד. סדן פרסם סיפורים וכן תרגומים.
מפרסומיו
ספרים
- באלכסון (סיפורים ובדומה להם), תל אביב תש”ב
- אחרית השעשועים (סיפורים), תל אביב תש”ו
- מעשים שהיו כך היו (עשרה ספורים קצרים), חיפה תש”ז
- אבני בוחן, תל אביב תשי”א
- על ש”י עגנון – מסה, עיון וחקר, תל אביב תשי”ט
- אבני בדק, תל אביב תשכ”ט
- אבני מפתן – מסות על סופרי יידיש, תל אביב תשכ”ב–תשל”ב
- גלגל המועדים, תל אביב 1964
- ממחוז הילדות, תל אביב תרצ”ח
תרגומים
- כתבי ב. בורוכוב, תל אביב 1934
- כתבים פדגוגיים לי’ קורצ’אק, עין חרוד תש”ד-תש”ה
רשומות באתר האקדמיה
“לַמְּדֵנִי דבר בדברי לשון” במלאות 40 שנה ללכתם של ש”י עגנון וחנוך ילון ו־20 שנה ללכתו של דב סדן, אקדם 40, עמ’ 6
