אמציה פורת
תרצ”ב – תשפ”ג, 1932–2023
- נבחר לחבר־יועץ בשנת תשל”א
- נבחר לחבר בשנת תשמ”א
- היה יו”ר ועדת המינוח המרכזית (תשס”א–תשס”ה) וחבר בוועדות מינוח שונות ובהן רפואה, רפואת שיניים, ספרנות, פסיכולוגיה, מיקרוביולוגיה, ביולוגיה והוועדה למילים בשימוש כללי.
אמציה פורת נולד בי”ט באדר ראשון תרצ”ב (1932) בירושלים. הוא למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לספרות עברית ולפילוסופיה כללית. בשנים 1965–1997 היה עורך וחבר המערכת בהוצאת הספרים “עם עובד”. בשנות הלימודים תשמ”ג–תשס”ד לימד עריכת מקור ועריכת תרגום בלימודי התעודה בעריכה באוניברסיטת בר־אילן. הוא פרסם מסות ודברי פובליציסטיקה בענייני העברית, כתיבתה, עריכתה והתרגום אליה.
אמציה פורת היה פרופסור מן המניין נלווה באוניברסיטת בר־אילן. הוא זכה בפרסים שונים: פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, פרס תורנתון ויילדר מטעם המכון לתרגום של אוניברסיטת קולומבייה בניו־יורק ופרס היצירה למתרגמים מטעם משרד החינוך והתרבות. פורת היה הראשון שזכה בפרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה בשנת תשע”א. הוא תרגם וערך ספרים רבים ממיטב ספרות העולם.
מפרסומיו
תרגום
- פטריק וייט, גדילי עלים, תל אביב תשל”ט
- (עם ריטה מלצר) גבריאל גרסיה מארקס, סתיו של פטריארך, תל אביב תשל”ט
- ויליאם פוקנר, אבשלום אבשלום, תל אביב תשמ”ג
- תומס הרדי, הרחק מהמון מתהולל, תל אביב תשמ”ח
- ד”ה לורנס, מר נון, תל אביב תשמ”ט
- הנרי ג’יימס, החיה שבג’ונגל, תל אביב תש”ס
- ויליאם פוקנר, רד, משה – וסיפורים אחרים, תל אביב תשס”ג
מאמרים
- “האם יש צורך במילה ‘מהווה’?“, לשוננו לעם כג, ז–ח (תשל”ב), עמ’ 197–202
- “כצורתו, כתקנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית“, לשוננו לעם מז, ג (תשנ”ו), עמ’ 97–117
