“מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית” מאת שמא יהודה פרידמן, תשרי תשע”ו

ערב ספר בבית האקדמיה: מבעד למילים – האתגר המילונאי בספרות חז"ל

בכ”ד בתשרי תשע”ו (7 באוקטובר 2015) התקיים המפגש השני בסדרה “רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית”, שיוחד לספר “מחקרי לשון ומינוח בספרות התלמודית” בהשתתפות חוקרי תלמוד ולשון.

הטקסט התלמודי מזמן לחוקרים עיסוק גם בענייני לשון ומינוח. ספרו של פרופ’ שמא יהודה פרידמן על ארבעת שעריו עוסק בשורה ארוכה של בירורים לשוניים הרואים אור לראשונה בחיבור זה. האקדמיה קיימה ערב עיון לציון צאתו לאור של הספר.

ד”ר גבריאל בירנבאום, יושב ראש המושב, פתח את הערב ובירך על הופעת הספר גדול הכמות ורב האיכות. כבמחקריו בעבר גם בספר הזה אין פרופ’ פרידמן תוחם עצמו בתחום אחד, אלא נזקק לכל תחומי המחקר הבלשני והתלמודי. בספר הקדמה מאירת עיניים, שהמחבר מסכם בה בתמציתיות את ארבעת המחקרים הגדולים שבספר. הוא אף מבליע בהקדמה הצעה נועזת: להכיר בתת־תחום בלשני חדש, ולאו דווקא בחקר העברית – homileticalinguistics, שאפשר לתרגמו: בלשנות הדרשה.

פרופ’ יוחנן ברויאר עמד בהרצאתו על הבעיות המיוחדות לחקר לשון התלמוד ועל הדרכים שסללו החוקרים כדי להתגבר על בעיות אלו. הוא השווה את שיטתו של פרופ’ פרידמן לשיטות אחרות, בעיקר לשיטה הנהוגה במילון ההיסטורי הנערך באקדמיה ללשון העברית, ופירט את היתרונות ואת החסרונות שבכל שיטה.

בהרצאה השנייה דנה פרופ’ ורד נעם במונח ‘עולם’ בלשון חכמים. שמא פרידמן עוקב אחר המעבר המורכב של המילה ‘עולם’ מן המשמע ‘נצח’ בלשון מקרא למשמע ‘תבל’ שנוסף לה בלשון חז”ל. מעתה יכולה מילה זו לשמש אבן בוחן למקורו של טקסט ושיוכו להקשר של חז”ל או לספרות הבית השני שקדמה להם, ואף לזיהוי שכבות בתוך טקסט. ההרצאה הדגימה זאת מתוך שני טקסטים. באגדה על הקרע בין ינאי לפרושים בתלמוד הבבלי (קידושין סו ע”א) ניתן לזהות תוספת של מעבדים בני עולמם של חכמים על סיפור עתיק מימי בית שני בזכות מילה זו. בסיפור אצל יוספוס על מותו של חוני (קדמוניות יד 24) ייתכן שאפשר לזהות מילה זו במטבע קדום של ברכה שהתקיים בתוך התשתית העברית של הסיפור.

בחתימת הערב ענה פרופ’ שמא פרידמן כנגד המברכים.