בובה ופיה בזכר

Zaharבובה

המילה בובה מציינת הן צעצוע בדמות בת הן צעצוע בדמות בן – בדיוק כשם שהמילה פֶּסֶל, אשר מינה הדקדוקי זכר, משמשת לציון דמויות מפוסלות משני המינים.

לעתים רחוקות, בייחוד במשחקי ילדים, הדוברים חשים צורך בשימוש בצורת זכר דווקא. כך נוצרה הצורה "בּוּבּ" בדרך של גזירה לאחור, ואולם מצד הדקדוק מתבקשת יותר הצורה בֹּב (כמו הזוג דֹּב–דֻּבָּה). אפשר גם להציע את צורת ההקטנה בֻּבּוֹן. צורה זו רגילה בלשון הדיבור בהוראה המושאלת 'ילד קטן חמוד'.

נזכיר כי את המילה בֻּבָּה חידש אליעזר בן־יהודה בהשראת poupée הצרפתית והקרובות לה pupa בלטינית, Puppe בגרמנית. הוא מגדיר את בובה "דמות ילדה או אשה וכדומה למשחק לבנות קטנות", אבל יצוין שבצרפתית המילה יפה לדמויות משני המינים. בן־יהודה קושר את חידושו בֻּבָּה למילה בָּבָה (בבת העין; את בבת העין מקובל לקשר אל בָּבָא בארמית, بَاب בערבית במשמע שַׁעַר). בהערה לערך בָּבָה הוא מביא את המקבילה הערבית بُؤْبُؤ (בּוּבּוּ), ולפי דבריו יש לה גם משמע של ילד קטן, בדומה לאִישׁוֹן – איש קטן.

פיה

המילה פֵיָה איננה מילה עברית מקורית, כפי שמעידה הפ"א הרפה שבראשה. את המילה פיה קיבלה העברית מן הרוסית (фея), ומקורה בצרפתיתית: fay. הצורה הצרפתית היא גלגול של הרומית־איטלקית fata. ברומא היא הייתה אלת הגורל (מן fatum 'גורל'), ואילו באיטלקית כבר הייתה סתם מכשפה (מכאן למשל Fata Morgana – הפיה, הקוסמת, מורגנה). בלשונות אלו, ובעקבותיהן גם בעברית ובלשונות אחרות שהמילה התגלגלה אליהן, המילה מציינת בעיקר יצורים ממין נקבה. בספרות העכשווית יש לעתים יצורים דומים ממין זכר, והחלו להיווצר שלושה פתרונות לשוניים:
א. פֶה, וברבים פֵיִים, על דרך שֶׂה–שֵׂיִים–שֵׂיָה;
ב. פֵיוֹן (כמו בֻּבּוֹן);
ג. בֶּן פֵיוֹת.
ימים יגידו איזו דרך תגבר.

איירה: טל מור