אושרה רשימת מונחים גדולה בחקר החברה (סוציולוגיה) (טבת תשע"ו, דצמבר 2015)

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי הסוציולוגיה בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015. במילון כאלפיים מונחים, בהם חידושי לשון בחקר הסוציולוגיה: מונחי ארגונים, אתניות, סוציולוגיה של הבריאות, משפחה, תנועות חברתיות, תאוריה סוציולוגית ומונחים כלליים בסוציולוגיה. המילון בשלמותו יפורסם בקרוב באתר מונחי האקדמיה.

המילון הוא פרי עבודת הוועדה למונחי סוציולוגיה שיזם הסוציולוג ד"ר שמעון שוּר לפני יותר משני עשורים. הוועדה ביקשה לקבוע במידת האפשר מונחים עבריים תמורת המונחים הלועזיים הרוֹוחים בחקר הסוציולוגיה כדי לאפשר לאנשי מקצוע לכתוב את מאמריהם בעברית.

רוב אנשי המקצוע בוועדה היו מאוניברסיטת חיפה: ד"ר דבורה קלקין־פישמן (יו"ר הוועדה), פרופ' רותי כץ (סוציולוגיה של המשפחה), פרופ' יצחק סמואל (סוציולוגיה של ארגונים), פרופ' סמי סמוחה; מן הטכניון ד"ר לאה הגואל (סוציולוגיה של הבריאות). בעבר השתתפו בוועדה גם ד"ר שמעון שוּר (יו"ר, תשנ"ג–תשנ"ז), ד"ר עובדיה שפירא (יו"ר, תשנ"ז–תשנ"ח), ד"ר אורנה בלומן (גאוגרפיה אנושית); וכן פרופ' יהודית שובל מן האוניברסיטה העברית (סוציולוגיה של הבריאות) וד"ר טובה בנסקי מן המכללה למנהל (תנועות חברתיות).

נציגי האקדמיה ללשון העברית בוועדה היו פרופ' עוזי אורנן, פרופ' משה אזר (ז"ל) ופרופ' אילן אלדר.

המילון נערך במזכירות המדעית של האקדמיה תוך קשר הדוק עם אנשי המקצוע בוועדה, והמונחים בו הושוו למונחים שאושרו בעבר ולרשימות בהכנה של ועדות מינוח מקצועיות בתחומים נושקים. במחצית השנייה של שנת תשע"ה (2015) הוגש המילון לוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ונדון בה דיון יסודי. בתום התהליך הזה הובא המילון לאישורה של מליאת האקדמיה ללשון העברית, ואושר כאמור בישיבתה ביום שני ט"ז בטבת תשע"ו, 28 בדצמבר 2015 (ישיבה שמ"ג).

מחידושי המילון

מונחי סוציולוגיה כלליים

  • עִילוּת – ג'נטריפיקציה, תהליך שבו אוכלוסייה במִיצב חברתי־כלכלי בינוני וגבוה נכנסת לשכונות חלשות, מעלה את רמת השכונה ומייקרת את החיים בה ובכך גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקורית. המילה עִלּוּת נגזרה מן המילה עילית (=אליטה), והיא הצעתה של הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית הפועלת בשיתוף בין האקדמיה לאוניברסיטת בן־גוריון.
  • הַסְחָרָה – קומודיפיקציה, הפיכת רעיון או אדם למעין סחורה.
  • נְסוּתִי – אמפירי; נְסוּתָנוּת – אמפירציזם.
  • אַחֲוָה – סולידריות.
  • הֲמוֹנָאוּת – פּוֹפּוּליזם.
  • דֶּמִי – סימוּלַקרוּם, דימוי שאין לו מקור במציאות, עניין מדומיין.

מונחים בתחום הארגונים

  • הַמְסָדָה – formalization, תהליך שבו מנהלים מנסחים ומעלים על הכתב את מטרות הארגון, את משימותיו, את נהליו וכדומה, וכן את תפקידי היחידות בארגון, את מטלות העובדים ואת תחומי הסמכות והאחריות של גורמים בארגון
  • תַּכְלִיתִיּוּת – אפקטיביות. כך נקבע בתחום הארגונים. בהקשרים אחרים נקבע: מוֹעִילוּת – להבדיל מן המילה יְעִילוּת (=efficiency).
  • חוֹלְלוּת – efficacy. בתחום הסוציולוגיה של הבריאות יש גם: חוֹלְלוּת עַצְמִית (self-efficacy).

מונחים בתחום האתניות

  • קַדְמוֹנַאי – בן קדמונֵי המקום, כגון האבוריג'ינים באוסטרליה והאינדיאנים בארצות הברית (להבדיל מן יָלִיד, כל מי שנולד במקום).
  • הִשְׂתָּרְרוּת – ascendance, עלייה למעמד של כוח ושלֵטות (דומיננטיות), ולאו דווקא לשלטון. המונח נוצר על פי הפסוק "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (במדבר טז, יג).
  • הַחְדָּשָׁה – מוֹדֶרְנִיזַצְיָה
  • גִּילָנוּת – ageism, יחס מפלה כלפי בני גיל מסוים.
  • מִינָנוּת – סקסיזם, יחס מפלה כלפי בני מין מסוים.
  • מִינָאוּת – speciesism, הרגשת עליונות (של האדם) כלפי מינים אחרים בעולם החי.

מונחים בתחום הסוציולוגיה של הבריאות

  • תַּפְרִיט תְּזוּנָה – דיאטה.
  • תַּבְהֵלָה – פניקה (המונח חודש במונחי פסיכולוגיה חברתית שפרסמה האקדמיה בשנת תשי"ט [1959], ואולם בשל הסתייגות מן הצורך במונח מיוחד תמורת פניקה נקבעה במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד [1994] החלופה בֶּהָלָה; עתה הוחלט לחזור ולאמץ את החידוש תבהלה).
  • שְׁלוֹמוּת – well-being.
  • צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים – living will, הנחיה שאדם נותן מראש לגבי הטיפול בו בשעה שיהיה חולה סופני ולא יוכל להביע את רצונותיו (ולא "צוואה בחיים" וכיו"ב).

מונחים בתחום המשפחה (בהם מהצעות הוועדה למונחי משפחה שפעלה באקדמיה בשנת תשע"ג – 2013)

  • שָׁלוּב – לצד המונח הרגיל חורג מוצע המונח הנרדף 'שלוב', כגון הורה שלוב, בת שלובה, אח שלוב. המונח 'שלוב' נוצר בהשראת הצירוף משפחה משולבת (משפחה שבה לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילד או ילדים מלפני הקשר הזוגי הנוכחי).
  • הוֹרֶה יְחִידָנִי – אדם שללא בן זוג הביא לעולם ילד או אימץ ילד (במקום "חד־הורי"); משפחה שבראשה עומד הורה יחידני היא מִשְׁפָּחָה יְחִידָנִית.
  • מֶשֶׁק בַּיִת חַד־הוֹרִי – משק בית שבראשו עומד הורה אחד (ללא בן זוג), בין שהוא גרוש, בין שהוא אלמן בין שהוא הורה יחידני.
  • הוֹרִים בְּשִׁתּוּף – גבר ואישה ללא קשר זוגי שבהסכמה הביאו לעולם ילד משותף ומגדלים אותו בשיתוף. המונח המופשט הוא הוֹרוּת בְּשִׁתּוּף.
  • יְחִידִיּוּת – singlehood, רווקות מבחירה.

חידושים אלו ורבים אחרים יעלו לאתר מונחי האקדמיה בעוד כשבועיים, ובכך יקבלו מעמד רשמי.

פרופ' משה בר אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר כי המילון למונחי הסוציולוגיה הוא אחד ממפעלי המינוח הגדולים והחשובים שנעשו במסגרת האקדמיה, והשלמתו היא בשורה משמחת לשוחרי העברית. הוא הוסיף כי הוא מקווה ומצפה שהחלופות העבריות ייטמעו במהרה בקרב אנשי המקצוע ויקדמו את הכתיבה העברית בחקר הסוציולוגיה.