קָרָא תִּגָּר

'התריס', 'מחה', 'יצא למאבק'

למשל: חבר המועצה הוותיק קרא תיגר על ראש העיר המכהן והציג את מועמדותו לראשות העירייה.

karaהצירוף לקרוא תיגר מקורו בלשון חכמים. כך למשל במדרש בראשית רבה (א, י) אנו קוראים על מחאת האות אל"ף נגד הקדוש ברוך הוא על שלא נפתחה התורה בה אלא באות בי"ת (בְּרֵאשִׁית): "עשרים וששה דור היה קורא אָלֶף תיגר לפני כסאו של הקב"ה ואמר לפניו: רבונו שלעולם, אני ראשון שלאותיות ולא בראתה את עולמך בי. אמר לו הקב"ה: 'העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות תורה. למחר [כלומר בעתיד] אני בא ליתן תורתי בסיני, ואין אני פותח אלא ביך [=בך]: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ".

פירוש הדברים ברור, אבל מקור המילה תיגר איננו מחוור. לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה ('ריב') ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – 'מוכר', 'סוחר', מילה שמקורה באכדית.

השערה אחרת העלה נפתלי הרץ טור־סיני, ולפיה אין תיגר אלא קיצור של קטגור – 'מאשים' – מילה שמקורה ביוונית. טור־סיני קשר בין הצירוף 'קרא עליו תיגר' לצירוף שמצא בכתבי יד תימניים של מדרש הגדול "קרא עליו קטיגור / קתיגור". לפי הבנה זו 'קרא תיגר' היה במקורו 'קרא לקטגור' (כדי לטעון נגד אדם אחר).

כך או כך, בין שהקורא תיגר יוצא לריב ובין שהוא קורא לקטגור, הוא עושה זאת כיום בדרך כלל בפומבי, בהתרסה גלויה.