לְתַלְפִּיוֹת

'היטב', 'לתפארת'

למשל: הכול התרשמו מן הדובר הצעיר שנאומו היה בנוי לתלפיות.

 

letalpiyotמגילת שיר השירים רצופה דברי אהבה, ובכללם תיאורי יופי רבים. באחד מהם נאמר: "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת, אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים" (ד, ד). מגדל דוד היה כנראה מגדל מוכר בעיר דוד אשר בירושלים (המגדל המכונה כיום בשם זה אינו אלא מסגד טורקי ואינו שייך לענייננו). על פי הכתוב כאן נודע מגדל דוד ביופיו ואולי גם בחוזקו, ואף היה מקושט במגנים ובכלי מלחמה אחרים (המנהג לקשט את חומות העיר בכלי מלחמה מוכר גם מיחזקאל כז, י–יא). אם כן לפנינו ציור ברור: צווארה של האהובה מדומה למגדל הנודע, ומחרוזותיה – לכלים המקשטים אותו.

מתיאור צוואר האהובה נלקח הביטוי 'בנוי לתלפיות' לציון דבר העשוי לתפארת, דבר דבור על אופניו. ולעתים נוקטים את תואר הפועל 'לתלפיות' עם פעלים ותארים אחרים, כגון 'מעוצב לתלפיות', 'עשוי לתלפיות', 'כתוב לתלפיות'.

המילה תַּלְפִּיּוֹת עצמה נותרה עמומה, וכך נפתח פתח לפירושים מפירושים שונים. חז"ל דרשו את תַּלְפִּיּוֹת "תל שכל פיות פונים בו" (בבלי ברכות ל ע"א ועוד) – מקום שכל הפיות מתפללים אליו. בימי הביניים שייכו את המילה לשורש אל"ף שעניינו לימוד "להיות הכל מסתכלין בו [במגדל] ללמוד צורותיו ונוי מלאכת תבניתו" (רש"י), ואף היו שקראו זאת "לתלות פיות" ופירשו פיות 'חרבות', כי הצד החד של החרב מכונה פֶּה (כגון בביטוי 'להכות לפי חרב' ובכינוי 'חרב פיפיות' – חרב שלַהבהּ מחודד משני צדיו).

בימינו רווחים שני הסברים המבוססים על הבלשנות המשווה: האחד קושר את המילה לשורש הערבי לפ"א שעניינו סידור, והאחר לפועל לָפַת – 'אָחַז', על פי המקבילה האכדית lapātu המציינת גם סידור (כלומר על פי הסברים אלו התי"ו הראשונה איננה שורשית). לפי זה 'בנוי לתלפיות' משמעו בנוי היטב, מסודר נדבך על נדבך.

לסיום נזכיר את השכונה הירושלמית תלפיות שנבנתה בראשית המאה העשרים בדרום מזרח העיר.