בְּרֵישׁ גְּלֵי

'בפומבי', 'בגלוי'

למשל: אנשים החושפים את חולשותיהם בריש גלי סוללים דרך לרבים לא להתבייש במי שהם.

reshהביטוי הארמי בְּרֵישׁ גְּלֵי פירושו המילולי הוא 'בראש גלוי'. הצורה גְּלֵי (בשווא בגימ"ל) היא צורת הבינוני של הסביל של בניין קל בארמית, והיא מקבילה בדיוק לצורה העברית גָּלוּי.

מקור הביטוי בתרגום הארמי של אונקלוס לצירוף העברי בְּיָד רָמָה. כך מתורגם הצירוף בפסוק המדבר ביציאת מצרים "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה" (שמות יד, ח) וכן בפסוק "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה… אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף… כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר" (במדבר טו, ל–לא). בפסוק מספר במדבר האיש העושה ביד רמה מוצג כנגד האיש החוטא בשגגה (הנזכר בפסוקים הקודמים). מכאן שביד רמה פירושו בזדון, בכוונת חטא.

לפנינו ביטוי מטפורי (כמו הביטוי המיתרגם 'ביד רמה'): ראש גלוי עשוי להתפרש ראש מורם וזקוף, בכל מלוא הקומה. ויש מבארים שהכוונה היא לראש חשוף, כלומר למי שמהלך בלי כיסוי ראש, שכן כיסוי הראש נחשב למעשה מכבד שיש בו הכנעה כלפי אחרים. בהשאלה הביטוי ריש גלי מביע גאווה נטולת פחד מצד אחד או חוצפה ועזות פנים כדוגמת מעשיו של החוטא בזדון.

היפוכו של הביטוי עומד כנראה ברקע הצירוף 'אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ' (אסתר ו, יב) וצירופים דומים במקרא. הפועל חָפָה פירושו כיסוי והסתרה, וחפוי ראש הוא תואר לאיש כנוע ושפל.

בימינו הביטוי משמש בעיקר במשמעות בפרהסיא, ברבים. ההתפתחות מן המשמעות המקורית מובנת – העושה מעשה ברבים אינו מתבייש במעשהו. וייתכן שסייעה לכך המילה גְּלֵי שבביטוי, מאחר שהנעשה בפרהסיא גלוי לעין כול.