שִׁעוּר קוֹמָה

פירוש הביטוי: ‘חשיבות’, ‘גדוּלה’, ‘התבלטות לחיוב’.
דוגמה: דרוש אדם בעל שיעור קומה וחזון שיוכל להצעיד אותנו קדימה; הוא עלה בשיעור קומתו על האבות המייסדים.

הצירוף ‘שיעור קומה’ מופיע בספרות התלמוד במשמעות הפשוטה ‘גובה’. למשל: “כל הכלים שהיו במקדש נתנה התורה מידת ארכו ורוחבו ונתנה שיעור קומתן, חוץ מן הכפורת שנתנה התורה מידת אורכה ורחבה ולא נתנה שיעור קומתה” (ירושלמי שבת א:א, ב ע”ד).

‘שיעור קומה’ הוא גם כותרתו של חיבור מדרשי המשתייך לספרות הסוד הקדומה שמפורטות בו מידות איברי הגוף העצומות של האלוהות. מושג זה ממשיך לשמש בספרות הקבלה לאורך הדורות במשמעות מידות האל ומכלול האלוהות (בין במובן הפיזי ובין במובן המופשט). לצד שימוש זה נמשך השימוש בצירוף לציון גובה, כגון ‘שיעור קומתו של אדם’.

בספרות החדשה אפשר למצוא את הצירוף במשמעות של גודל והיקף, תחילה בצירופים כמו ‘בכל שיעור קומתו’, ‘במלוא שיעור קומתו’. למשל: “…ולתפוס בסקירה אחת את כל עולם האגדה העברית במלוא שעור קומתו ומצדי־צדדיו העיקריים” (ביאליק ורבניצקי, 1908); וגם בהקשר מושאל לתיאור היקף סגולותיו של אדם וכדומה, למשל בהספד שפורסם בעיתון: “עובדא קטנה זו מאירה לי את כל פעולתו, ואני רואה את המנוח בכל שיעור קומתו” (דאר היום, 1929). בהמשך קיבל הביטוי ‘שיעור קומה’ כשלעצמו את המשמעות של צירופים אלו, והוא רוֹוח בעיקר לציון מידה גדולה של תכונות חיוביות או כישרון בתחומים כמו הנהגה, מוסר ואומנות.