על מקף וקו מפריד

בכותרת של מודעה נכתב:

"הכנס ה– 15 של עמותת 'משוחחים': שיתופי- פעולה-סיכוי או סיכון?"

זו דוגמה לשימוש כושל בשני סימני פיסוק – מקף וקו מפריד – סימנים דומים שתפקידיהם הפוכים. המקף תפקידו לחבר, ואילו הקו המפריד תפקידו להפריד.

מקף

makaf_sהמקף קצר, אין רווח לפניו ואחריו, ומקומו המקובל בדפוסים בגובה השורה, למשל: שיתופי־פעולה.

שמים מקף בעיקר בצירופים בעלי תחיליות דוגמת אי־ודאות, דו־משמעות, ויש המשתמשים בו גם לצירופים אחרים, כגון כתבי־יד, יום־יום. שמים מקף ברצף שיש בו שני סוגי גופנים, כגון אותיות ומספרים: הכנס ה־15, המאה ה־12. יש המשתמשים במקף בשמות המורכבים משתי תיבות, כגון בת־אל, בן־יהודה, תל־אביב. 

קו מפריד

הקו המפריד ארוך, יש רווח לפניו ואחריו, ומקומו באמצע השורה, למשל: שיתופי פעולה – סיכוי או סיכון.

kav-mafrid_sהקו המפריד משמש לציון הפרדה יתרה בין חלקים במשפט או בכותרות; לעתים הוא בא במקום פסיק, לעתים במקום נקודתיים, לעתים במקום סוגריים.

והנה הכותרת של המודעה כפי שצריכה הייתה להיכתב:
"הכנס ה־15 של עמותת 'משוחחים': שיתופי־פעולה – סיכוי או סיכון?"
ואפשר גם בלי המקף בצירוף הסמיכות:
"הכנס ה־15 של עמותת 'משוחחים': שיתופי פעולה – סיכוי או סיכון?"