Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

פרשת כי תבוא – יעמדו על הברכה, יבואו על הברכה

הביטויים 'יעמדו על הברכה' ו'יבואו על הברכה' מציירים תמונה הפוכה לתמונה הרגילה במקורות, שבה הברכה נמצאת על המבורך (או על ראשו) ולא תחתיו. למשל:

– וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כח, ב).
– כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה, אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ (ישעיהו מד, ג).
– לַה' הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ, סֶּלָה (תהלים ג, ט).
– בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק (משלי י, ו).
– ובספרות חז"ל: "תבוא עליו ברכה" (תוספתא תעניות א, ז; בבלי פסחים לב ע"א ועוד).

מניין אפוא 'יעמדו על הברכה'? ביטוי זה נוצר בהשראת מעמד הברכה והקללה המתואר בספר דברים: "אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים… שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי" (דברים כז, יב­­–יג).  "יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה" משמעו כנראה 'יעמדו לקלל' בהקבלה ל"יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ"; ויש מפרשים זאת כתיאור מקום: 'יעמדו על הר הקללה' (הר עיבל) או 'יהיו ממונים על הקללה'. בביטוי 'יעמדו על הברכה' יש שימוש מחוכם בלשון הכתוב – בשני שינויים: שינוי המילה (ברכה במקום קללה) ושינוי המשמעות (יבורכו במקום ישמעו את הברכה או אף במקום יברכו). את השינויים האלה היטיב לנסח החוקר דב ירדן: "בשימושנו נהפכו אפוא המברכים למבורכים, ואת הקללה הפכנו לברכה". הביטוי 'יעמדו על הברכה' מתועד מעט בספרות הרבנית שלמן המאה השש־עשרה, והוא רווח מאוד בספרות העברית החדשה.

הביטוי השני, 'יבואו על הברכה', מתועד רק בדורות האחרונים, וככל הנראה הוא פרי הכלאה של 'יעמדו על הברכה' עם 'תבוא עליהם (ה)ברכה'.