מדי פעם או מדי פעם בפעם

midey paamיסודו של הביטוי 'מדי פעם בפעם' בביטויים דומים מן המקרא המביעים תדירות והרגל. לביטויים אלו שלושה מבנים:

 א. חזרה על מילת הזמן

  • "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים יד, כב)
  • "וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם" (שמות טז, ה).

במגילת אסתר באה בין מילות הזמן ו' החיבור:

  • "לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה… בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (ט, כז)
  • "וַיְהִי כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם" (ג,ד).

לעומת זאת בספרים אחרים של התנ"ך רגיל יותר שבאה ביניהן ב' היחס:

  • "לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹאכֲלֶנּוּ שָׁנָה בְשָׁנָה" (דברים טו, כ)
  • "וַיַּעֲשׂוּ אֶת חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר" (עזרא ג, ד)
  • "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָדוֹ כְּיוֹם בְּיוֹם" (שמואל א יח, י) – כמו בכל יום
  • "וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ עַל מוֹשָׁבוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם" (שמואל א כ, כה) – כרגיל, כבדרך כלל.

ביטויים מקראיים דומים הם יום ביומו, חודש בחודשו, שבת בשבתו – שבהם נוסף כינוי גוף למילת הזמן במופעה השני.

ב. מִדֵּי + פועל בצורת מקור

  • "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ" (ירמיהו לא, יט)
  • "וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית ה' כֵּן תַּכְעִסֶנָּה וַתִּבְכֶּה וְלֹא תֹאכַל" (שמואל א א, ז)
  • "וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם" (מלכים ב ד, ח).

ג. שילוב של שני המבנים הקודמים: מִדֵּי + מילת זמן כפולה

  • "וְהָלַךְ [שמואל] מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה…" (שמואל א ז, טז)
  • "וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (זכריה יד, טז)
  • "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי" (ישעיהו סו, כג).

הביטוי מדי פעם בפעם נוצר בעברית המאוחרת לפי הדגם השלישי, כלומר בתבנית הביטוי המקראי 'מדי שנה בשנה'. ברקע היווצרותו עמד מן הסתם גם הביטוי המקראי 'כפעם בפעם'. את הביטוי מדי פעם בפעם אפשר למצוא בכתבים עבריים למן המאה ה־17, אך עיקר תיעודו למן המאה ה־19. כבר בספרות ההשכלה שימש לצידו הביטוי המקוצר מדי פעם, והוא הרווח בפי דוברי העברית בימינו. גם בביטויי הזמן האחרים נוהגת דרך הקיצור: מדי שנה, מדי יום וכדומה – כבר בלשון הרבנית של ימי הביניים ובייחוד מלשון ההשכלה ואילך. בצירופים מאוחרים שנוצרו בתבנית זו, רגילה התבנית המקוצרת: מדי ערב, מדי קיץ. התבנית הארוכה ('מדי קיץ בקיץ') משמשת בייחוד בטקסטים ספרותיים, והתבנית הארוכה בתוספת הכינוי החבור ('מדי קיץ בקיצו') נדירה עוד יותר. לפיכך השימוש בתבנית זו עשוי להישמע משעשע, כמו שכתב אפרים קישון: "אמרו לי שאם אני רוצה ששפיגל באמת יחתום לי אז אני צריך למצוא קשר אל זלצמן מפני שהוא משחק קלפים עם שפיגל מדי יום ששי ביום ששיו" (מתוך "גומזים גומזים", עמ' 228).

יש מתקני לשון שאינם רואים בעין יפה את הביטויים המקוצרים האלה בנימוק שאין להם דוגמה במקורות. ואולם מצד ההיגיון קשה לפסול אותם, שהרי הרכיב מִדֵּי כשלעצמו אינו מחייב הכפלה – כמו שראינו במבנה מִדֵּי + פועל בצורת מקור. בצירופים דוגמת 'מדי שנה בשנה' יש למעשה גיבוב של שתי דרכים להבעת תדירות, שהרי די בביטוי 'שנה בשנה' כשהוא לעצמו ללא המילה 'מדי'. נראה אפוא שאפשר להכשיר את הביטוי מדי פעם, וכן את הביטויים המקוצרים האחרים.

הביטוי 'מדי פעם' או 'מדי פעם בפעם' חריג בלשוננו דווקא מבחינה אחרת: הביטויים הדומים 'מדי שנה' או 'מדי שנה בשנה', 'מדי יום'  או 'מדי יום ביומו' מכוונים לדבר שקורה בכל שנה ושנה או בכל יום ויום. לעומתם הביטוי 'מדי פעם' או 'מדי פעם בפעם' מכוון לדבר שפעמים קורה ופעמים שאינו קורה. נראה כי מקור ההבדל בביטוי פון צייַט צו צייַט (יידיש), von Zeit zu Zeit (גרמנית) – שמשמעו 'לעיתים', 'לפעמים'. ככל הנראה ביטוי זה הוא שהוליד את הביטוי העברי 'מדי פעם' או 'מדי פעם בפעם', וכן את הביטוי הדומה 'מפעם לפעם'. בהשפעתו, ובהשפעת הביטוי האנגלי המקביל from time to time, אף חל שינוי במשמעו של הביטוי 'מעת לעת': בספרות חז"ל פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת, ואילו בעברית בת ימינו 'מעת לעת' משמעו 'לעיתים', 'לפעמים'.