מי צריך מונחים בעברית? (סיוון תשע"ה, יוני 2015)

כתבה רונית גדיש; פורסם בעיתון הארץ במדור התגובות בי"ז בסיוון תשע"ה, 4 ביוני 2015, בתגובה על רשימה מאת שיר ראובן 'למה צריך מילה עברית לדייט?'

במדור "לשוננו לעם" שהתפרסם בעיתון הארץ ב־1933 הלין מישהו על התופעה שהוא כינה "ממזרות לשונית" שאפיינה לדעתו את העברית ששמע בבתי המלאכה וברחוב, ולדוגמה הוא הביא חשבונית שהתגלגלה לידיו: "3 לגרים קומפלקט; וליקים בשביל הרוליקים; שטוֹף, ביסקא ושטנגה בשביל המרסס". בעיתונות העברית רווחו בעבר מילים כמו אינציאטיבה, אוטוריטט, קולטורה, אגיטציה ופרוצס. עד קום המדינה ילדים קיבלו סטיפנדייה כדי ללמוד בתיכון, כשהיה חם הפעילו ונטילטור כי איירקונדישן לא היה אפילו לעשירים, כשכעסו על המיניסטר חתמו על פטיציה. נהגי אוטומובילים קיבלו רפורטים מהפוליציה, אחרים נסעו בטקסי, ובגראז'ים שמעו מילים כמו טמבון, וישרים וקוגלגרים. פציינטים קיבלו רצפטים מרופאים, כי סבלו מסקרלטינהסקלרוזיס, סקוליוזיס וסיפיליס, והיה גם מי שחס וחלילה חטף סטרוק ונכנס לקומה. שלא לדבר על מה שאנשים אכלו: סמעטענע, טייאכץ, קאשע ולאטקעס, וקינחו בקומפוט. היו ימים. אבל לאט לאט ובסבלנות נמצאו למילים הלועזיות האלה חלופות עבריות – בהתחלה הן שימשו לצד המילים הלועזיות ובסוף כבשו את מקומן.

וזה לא נעשה מעצמו. ועד הלשון וגם אנשים פרטיים הציעו חלופות עבריות. עם קום המדינה ועדה משותפת לוועד הלשון ולמשרד המשפטים חידשה מילים כמו תאגיד, עמותה, תמלוגים, מענק, גמלה ויזם, ואלה נכנסו מיד לשימוש.

ומה יש לנו היום? הרבה עברית, אבל גם פה ושם מובלעות לועזיות. למשל בעולם הפרסום יש פלנרים, קריאטיב דיירקטורים וקופירייטרים, ובעיתון אפשר למצוא משפט כמו "הטרנד הסטייליסטי יוצר פלייליסט ייחודי לכל די־ג'י" או "כרזידנט של הקלאב הוא אחד הדיג'ייס הראשונים בסצנת ההאוס התל אביבית, הבייס ליין שלו מבוסס על שירי דיסקו מהסבנטיז, והסאונד שלו נשמע תמיד אפטודייט". אנשי מחשבים מקנפגים ראוטרים, מרנדרים בפוטושופ, מדבגים סקריפטים ומוסיפים פיצ'רים לאפליקציות.

יש אנשים שזה מפריע להם. והם פונים לאקדמיה ומבקשים חלופות עבריות למילים הלועזיות. ועדות מינוח בהשתתפות אנשי מקצוע יוצרות מילונים מקצועיים. והוועדה למילים בשימוש כללי מציעה חידושים כמו תצרף, קלטת, שדולה, הסעדה, זמריר, גלשן, יעפת, סמליל, קדימון, ידוען, רעיונאי (קופירייטר) ואקווה. אנשים שחידשו ביוזמתם מילים כמו מטמנה, נסועה, מגדר, יושרה וצהלולים, מבקשים את אישור המוסד העליון ללשון העברית. בשנים האחרונות האקדמיה נעזרת ישירות בציבור דרך המרשתת, וכך נקבעו פתיתונים (קונפטי) ועוגונית (קפקייק). ובקרוב נוכל להציע חלופה לדייט לאלה שפנו אלינו – אם תימצא מילה מוצלחת. ומי שירצה יוכל גם להשתמש בה.