יעקב נחום אפשטיין
כ"ד בכסלו תרל"ט – ג' באדר תשי"ב (1878–1952)
- חבר ועד הלשון מתרפ”ה (1925)
- חבר בוועדות למונחי כימיה, למונחי בישול, למונחי סיתות אבנים ולמונחי הבראת מעונות (תברואה), וחבר הוועדה לניסוח כללי הכתיב
פרופ’ י”נ אפשטיין נולד בבריסק שבליטא, קיבל חינוך מסורתי בבית אביו. בגיל 15–16 למד בישיבת מיר, ולאחר מכן למד לימוד עצמי בעירו ובווילנה (1902), ואז גם פרסם את מחקרו הראשון. למד באוניברסיטאות וינה וברן שפות שמיות ופילולוגיה שמית (1907–1913) וקיבל תואר דוקטור. עבר לברלין והחל במחקרו הגדול “מבוא לנוסח המשנה”. ב־1922 לימד בבית המדרש העליון למדעי היהדות בברלין.
ב־1925 עלה ארצה והיה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים מיום הקמתה ועד סוף שנותיו. מחקריו עסקו בפילולוגיה תלמודית, חקר התלמוד הבבלי והירושלמי, וספרות הגאונים, פירושי ראשונים ועוד. בשנת תרפ”ט ייסד את הרבעון למדעי היהדות “תרביץ” והיה לעורכו הראשון.
חיבורו “מבוא לנוסח המשנה” (א–ב, תש”ח) זיכה אותו בפרס ביאליק.
מפרסומיו: פירוש הגאונים לסדר טהרות (תרפ”א, תרפ”ד); מבוא לנוסח המשנה (תש”ח); אחרי מותו יצאו: מבואות לספרות התנאים, משנה, תוספתא ומדרשי הלכה (תשי”ז); דקדוק ארמית בבלית (תש”ך); מבואות לספרות האמוראים (תשכ”ג); מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות (א–ג, תשמ”ד–תשנ”א).
