חיים ברודי
ז' בסיוון תרכ"ח – י"ט באייר תש"ב (1868–1942)
- חבר ועד הלשון מתרצ”ז (1937)
- חבר בוועדות למונחי תורת השירה ולקביעת שמות לנתחי־הבשר ובוועדה לניסוח כללי הכתיב
פרופ’ חיים ברודי נולד באונגוואר שבהונגריה. למד בישיבות טולטשבה ופרשבורג, ונחשף לספרות העברית החדשה והחל להתעניין בשירת ספרד. עבר לברלין (1891) ללמוד בבית המדרש לרבנים והוסמך לרבנות, ובמקביל למד באוניברסיטת ברלין וקיבל תואר דוקטור בתחום שירת ספרד. באותן שנים היה מזכיר חברת מקיצי נרדמים. שימש ברבנות בצ’כוסלובקיה, ואף היה רבה הראשי של פראג (מ־1912). ב־1930 מונה למנהל המכון לחקר השירה העברית שייסד ש”ז שוקן בברלין.
ברודי עלה ארצה ב־1934 כאשר המכון לחקר השירה עבר לירושלים, והמשיך לנהל אותו עד מותו.
הוא הקדיש את חייו לחקר שירת ספרד בימי הביניים, ושאף לפרסם את כל שיריהם של משוררי התקופה העבריים. החל להוציא לאור את שיריהם של רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול ושמואל הנגיד, אך לא הביאם לכדי סיום. כתב ופרסם מאמרים רבים, חיבר אנתולוגיה בנושא השירה העברית בספרד, ערך את המאסף הביבליוגרפי עם אברהם חיים פרימן וכן ספרים נוספים, היה מעורכי האנציקלופדיה יודאיקה ובאנציקלופדיה אשכול.
מפרסומיו: עשר שירות משירי רבי משה אבן עזרא (1896); שער השיר (1906־1905); מטמוני סתרים (1909); כל שירי שמואל הנגיד (1910); מבחר השירה העברית (1922 ומהדורות נוספות); עין תרשיש (1927); דיואן – שירי יהודה בן שמואל הלוי (1894–1930).
