שלמה דב גויטיין

ד' בניסן תר"ס – ט"ו בשבט תשמ"ה (1900–1985)

  • חבר ועד הלשון מתש"ו (1946)
  • חבר הוועדה למונחי דקדוק

Shlomo_Dov_Goiteinפרופ' שלמה דב גויטיין נולד בבורגונדשטאדט שבגרמניה. למד באוניברסיטאות פרנקפורט וברלין וקיבל תואר דוקטור בתחום האסלאם.

גויטיין עלה ארצה ב־1923, לימד תנ"ך בבית הספר הראלי (1923–1927), היה פרופסור ללימודי האסלאם במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית (1928–1957), וחקר את הניב הערבי של יהודי תימן. היה מפקח על לימודי העברית והיהדות בבתי הספר התיכוניים מטעם מחלקת החינוך של ממשלת המנדט (1938–1948).

פרסם מאמרים רבים בתחומי היהדות והאסלאם בכתבי עת עבריים ולועזיים, היה נשיאה הראשון של החברה המזרחית הישראלית שהוקמה ב־1949, וייסד את המועצה לתרבות הדיבור.

בראשית שנות החמישים של המאה העשרים החל לחקור את גניזת קהיר, וזה הפך למרכז עיסוקו. בשנת 1957 עבר לארצות הברית והמשיך בחקר הגניזה באוניברסיאות פנסילבניה ופרינסטון.

מפרסומיו: פולצלינה (מחזה, 1927); תשובות רבנו אברהם בן הרמב"ם (תרגום מערבית, על פי כתב יד מגניזת קהיר, 1937); מחיי הבדווים (1942); על הוראת הערבית (1946); הוראת העברית (1953); המשפט המוסלמי במדינת ישראל (1957); הוראת התנ"ך (1957).